גלובל החיפוש לחינוך: רק תדמיין – ג'ון מרטין

2015-09-09-1441807802-1604118-cmrubinworldthestoryofsanomalearningimage04500.jpg

“יש סיכוי אמיתי שכל מקום יהיו פחות או יותר את כל תלמידי בית הספר גישה למכשירים ניידים על ידי 2050 ויהיה רשאיים להשתמש במכשירים אלה ללמידה. תארו לעצמכם את ההשפעה העמוקה על האנשים וכוכב לכת שלנו כאשר שהדור מקבל גישה ללמידה ניידת ברחבי העולם.” — ג'ון מרטין

הכנת תלמידינו לעולם חדש של החדשנות היא נושא אנו מכסים באופן עקבי ב גלובל החיפוש לחינוך סדרה. הזמנו ג'ון מרטין, מנכ"ל הלמידה Sanoma, לחלוק את חזונו ללימוד בעתיד.

יש Sanoma למידה שווקים עיקריים בבלגיה, פינלנד, הולנד, פולין ושוודיה, שבו החברה היא מהירה החלפת מודל הלימוד המסורתי על ידי פיתוח חדשני, תקשורת שובה לב בפלטפורמות מרובות שיכול להיות אישית כדי לעמוד בדרישות של מערכות חינוכיות ספציפיות. Sanoma הוקדשה לחינוך מאז 1889, כשהקמתי את העיתון Päivälehti בפינלנד. היום הוא נשא התחייבות זו בגבולות מזנקים אל העתיד. מרטין מאמין שבעוד המורה נותר “הרוצח App,” edtech יכול להתאים אישית את מסלולי לימוד לתלמידים ולעסוק בהם בדרכים חדשות, עוזר לפתח את הכישרונות של כל ילד. בראיון שלי עם ג'ון שלהלן, הוא חולק את תובנה רחבות לאופן בו אנו יכולים לפעול לקיימים סביבתיים, הכללה הגלובלית, והתאמה טכנולוגית חכמה בכיתות עתיד.

איך בית הספר של העתיד יהיה יותר מודע לסביבה?

אני מתאר לעצמי שמורה לביולוגיה בבית ספר שבו יש לנו הצגתי את עצמי “למידה מבוססת תופעה”, בהשראת מערכת חינוך פינית בעל שם העולמי. אני אימון כמובן על שינוי האקלים וצוותים בכיתה שלי עובדים איך להפחית את טביעת הרגל הפחמנית של בית הספר. אני בטוח שהם ימצאו רעיונות חדשים ולצפות בדרך זו של למידה תהיה השפעה עמוקה על ההתנהגות שלהם מדי. כיתה קודמת עודדה אותנו לאמץ את האינטרנט של דברים בסיוע להגביל את ההשפעה על הסביבה שלנו. באמצעות רשת זו של “דברים מחוברים” בבית הספר, צמצמנו השימוש באנרגיה שלנו, מים ומזון, ומותאם הנסיעה. על ידי שינוי ההתנהגות שלנו ומחבק את הטכנולוגיה שעושים את הבדל.

2015-09-09-1441807824-5874204-cmrubinworldslyoungsters500.jpg

“על ידי מיכון תהליכי עבודה ונותן תובנות, טכנולוגיה סופר-לחייב המורה כיישום רוצח בחינוך. כתשתית הדיגיטלית של מתבגר בתי ספר, השימושיות תשפר מדי.” — ג'ון מרטין

איך בית הספר של העתיד יהיה יותר גלובלי כלול?

אני מצפה ששינויים בדמוגרפיה, גישה משופרת לטכנולוגיה ניידת ונורמות חדשות בכיתה תפתח את העולם של למידה. היום, גישה ללמידה ניידת מוגבלת בשלושה ממדים: לילדים בקהילות עשירות יותר, במדינות עשירות, ובבתי ספר שבו למידה דיגיטלית מעודדת. קחו למשל את העולם ב 2050 שבו מספר מתחת 15 ילדים בני יהיו בערך כדלקמן: 70 מיליון בארה"ב, 90 מיליון בדרום אמריקה, 110 מיליון באירופה, 200 מיליון דולרים בסין, 300 מיליון בהודו ו 700 מיליון באפריקה שמדרום לסהרה. יש סיכוי אמיתי שכל מקום יהיו פחות או יותר את כל תלמידי בית הספר גישה למכשירים ניידים על ידי 2050 ויהיה רשאיים להשתמש במכשירים אלה ללמידה. תארו לעצמכם את ההשפעה העמוקה על האנשים וכוכב לכת שלנו כאשר שהדור מקבל גישה ללמידה ניידת ברחבי העולם. האם יש מכשיר חזק יותר לצמצום עוני ואי שוויון, ונחת הבסיס לצמיחה מתמשכת כלכלית וממשל קול מזה?

איך טכנולוגיה תשולב בתכנית הלימודים ואיך בית הספר יטפל בשילוב של התקדמות מתמדת בטכנולוגיה?

טכנולוגיה תשולב בצורה חלקה לתוך תכנית הלימודים ותאפשר אי פעם שיפור השפעת הלמידה. באמצעות התאמה אישית, טכנולוגיה תעזור כל תלמיד פרט כדי להשיג פוטנציאל הלמידה הטוב ביותר שלהם. ועל ידי מיכון תהליכי עבודה ונותן תובנות, טכנולוגיה סופר-לחייב המורה כיישום רוצח בחינוך. כתשתית הדיגיטלית של מתבגר בתי ספר, השימושיות תשפר מדי. מורים יהיו טוב יותר מיומנים ובטוחים יותר מאשר היום בפריסת טכנולוגיה ויהיה נתמכים על ידי מחלקות תקשוב מתקדמות יותר.

מה יישאר מעבודת מלאכה מסורתית וכתיבה?

בחלקו כתגובה לכל הדברים הווירטואליים, the “יצרנית” התרבות תשגשג, עם תלמידים ומורים מחבקים למידה אחר עושה. לרוע המזל, כתב יד יכולה להיות סופו של דבר פחות או יותר יצאו מהאופנה, למעט כצורת אמנות. אבל הביטוי באמצעות מילות יהיה חיוני כתמיד.

2015-09-09-1441807886-867318-cmrubinworldcarousel_two_boys500.jpg

“כתב יד יכולה להיות סופו של דבר פחות או יותר יצאו מהאופנה, למעט כצורת אמנות. אבל הביטוי באמצעות מילות יהיה חיוני כתמיד.” — ג'ון מרטין

בהתחשב במגמות החדשות של מוזיאונים וטכנולוגיה שילוב ארכיטקטורה ארגונית ותקשורת למרחב הפיזי שלהם ותשתיות, יהיה בתי ספר להתפתח באופן דומה?

I think the integration of technology with the pupil rather than the building is a more interesting development. With mobile devices and wearable technologies, newStrava’s of learningwill help pupils to unlock their potential. Regarding the physical spaces in schools, I imagine it won’t be very long before screens and 3D printers are ubiquitously available in rich economies.

בהתחשב ביעילות של הלמידה באינטרנט והבית, כמה זמן יהיה צורך תלמידים בבית הספר?

The institution of the school is an important but arguably somewhat weak intervention in the holistic development of our children – אחרי הכל, in most Western countries, על 80% of their time is spent outside the school. עם זאת, schools do offer scale benefits for learning, especially with regard to access to great teachers, learning resources, and to other pupils. Not to forget the added economic benefit of enabling parents to participate in the workforce. In some ways I wonder if a better question might be how we could more effectively look holistically at the learning and welfare of each pupil, rather than how many hours they should go to school?

עד כמה חשוב תהיה הנוכחות של מורים פיזיים להיות?

I believe the teacher is the killer app in education. A great teacher is like a great coach who can help to unlock the potential of each child. בדרך כלל, I think it’s best to physically include a teacher in the journey of learning. I don’t think this always has to be in the form of one teacher with 25 pupils; varying the group size and role of the teacher, depending on the situation, is likely to become more common in the future. חלק מהמשימות של מורה יהיה כנראה עשה יעיל יותר או אפילו הוחלף על ידי טכנולוגיה. ויש מצבים ש, לדוגמא, במקרה של מחסור במורים או חוסר הגישה לבית ספר, ענייני בריאות או רצון ללמוד באופן עצמאי, שבו גישה וירטואלית תהיה הגיונית טוב.

2015-09-09-1441807981-2193308-cmrubinworldslsolutionsmalmberg500.jpg

With mobile devices and wearable technologies, Strava של חדש "של למידה’ יעזור לתלמידים לפתוח את הפוטנציאל שלהם.” — ג'ון מרטין

יוביל קידום טכנולוגיה לקידום אישי של חינוך לתלמידים בודדים או שזה יהיה גם להגדיל את צורך טכנו-ביורוקרטי לתקינה?

טכנולוגיה ללא ספק תאפשר ההתאמה האישית של למידה והייתי מצפה שזה יגרום לתוצאות למידה משופרות, תלמידים מעורבים יותר ויעיל יותר בבית ספר. או אם לא זה מוביל ליותר בירוקרטיה ותקינה הוא עד קובעי המדיניות. הטכנולוגיה היא בעצמו לא טובה ולא רע, אבל ישרת את הדרישות של השוק.

האם אנו מלמדים את התלמידים ספציפיים “נושאים” בכיתות מסורתיות כמו שיש לנו היום או כיתות יותר על למידה / היברידית משולבת?

אני מצפה המודל התעשייתי של חינוך מחדש דמיין ותכנן מחדש לפוסט-תעשייתי, עידן ידע. זה מבט אישי על העתיד, אבל אני תוהה אם אנו נעים בכיוון של “T-מודל” בדור הבא. באנכי של “T,” each child develops expertise on key “נושאים,” but in a much more personalized way than at present – לדוגמא, also including adaptive and peer-to-peer learning. And in the horizontal of the “T”, other skills such as collaboration, communication and leadership are learned, maybe in the form of “למידה מבוססת תופעה” programs such as those recently introduced in Finland.

מתמודד עם זמן גובר בילה על התקנים דיגיטליים, איך אנחנו יכולים ללמד את הכישורים מעשיים יותר, כולל התמודדות עם רמות לחץ וקונפליקט בין-אישי?

It was hard to develop “כישורי חיים” from a book and the same holds true with devices. The thing about skills is that they generally improve with practice, במיוחד כאשר היא נתמכת על ידי אימון. אז אני חושב שזה עניין של סדר עדיפויות: לא על-לעשות את זמן המסך ולהפוך את כישורי חיים בטוחים הם שעל סדר היום.

2015-09-09-1441808009-2824022-cmrubinworldslboardmemberheadshots300.jpg

C. M. רובין וג'ון מרטין

(כל התמונות באדיבות Sanoma)

GSE-logo-RylBlu

הצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. MadhavChavan (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. EijaKauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה TapioKosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'ג'ף מאסטרס (אוסטרליה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (LyceeFrancais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום.
גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה

C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real, הוא המוציא לאור של CMRubinWorld, והוא משבש קרן עמית.

מחבר: C. M. רובין

שתף את הפוסט הזה