מוסדות החינוך הטובים ביותר בעולם להכיר בהתפתחות של כל הילד במקום להתמקד בעיקר בחלק האקדמי של חינוך היא קריטית כדי להבטיח תלמידים מסוגלים לשגשג בעולם של המאה ה -21. כמעט כולם במוסדות אלה היו להכיר בכך שהערכה עצמית גבוהה, מיומנויות תקשורת חזקות, יצירתיות, שיתוף פעולה עם אחרים, ואת הרצון להתמיד כל היכולות קריטיות לחיים מודרניים. אז מה עובד כדי לשפר את הכישורים האלה ואיך אנחנו יכולים לאמוד טוב יותר אותם בתלמידים?
OECD (ארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) לאחרונה פרסם ספר שחיבר כלכלן קוג'י מיאמוטו, כוחה של חברה ומיומנויות רגשיות, המציג סינתזה של המחקר זמין בתפקיד החשוב של כישורים חברתיים-רגשיים בחינוך. הספר משכנע טוען כי הגדלת כישורים ויכולות חברתיות-רגשיים (כגון התמדה, חֶברָתִיוּת, והערכה עצמית) לשפר את הפרט, החברה, והכלכלה. המחקר גם מראה כיצד קובעי מדיניות, בתי ספר, ומשפחות יכולות לעבוד לטפח כישורים חברתיים-רגשיים ומשמעותיות למדוד את התוצאות. כוחה של חברה ומיומנויות רגשיות הוא ייחודי בהפיכת האתוס פילוסופים ורוחני על חינוך למדע.
וככל הנראה זו היא רק ההתחלה של המחקר של ה- OECD לאזור המשמעותי של כישורים חברתיים-רגשיים. זה יש ערך פוטנציאלי גדול, מאז ככל שאנו לומדים בקנה מידה עולמית, יותר טוב שאנחנו יכולים לעבוד בקנה מידה קטן כדי לשפר את רווחת, יצירתיות, ומודיעין של התלמידים והילדים שלנו. לדוגמא, המחקר של מיאמוטו מצביע על כך שהתזונה של הורה החם היום-יום או פרויקטים אינטראקטיביים של הקהילה הם סטטיסטיים הקשורים לאזרחים בטוחים ופורה. מיאמוטו מצטרף אליי היום ב גלובל החיפוש לחינוך לחלוק פרספקטיבות נוספות על עבודה חיונית זה.
מה הן כמה הצעות מעשיות להורה או מורה כדי לשפר את הכישורים חברתיים-רגשיים, כמו ביטחון, בילד? אילו גישות שראיתם לא עבד? מה לדעתך הן הדרכים משמעותיות ביותר שספר יכול לפתח תלמידים’ כישורים חברתיים-רגשיים?
יש הרבה הורים ומורים חוויות בעושים מאמצים כדי לשפר את השליטה העצמית של הילדים, אמון וכבוד הדדי. אמנם יש בשפע אנקדוטות ומקרה מחקרים המתעדים את סיפורי הצלחה, יש חוסר “עדויות קשות” על דרכים להעלות את המיומנויות רכות אלה. יוצא מן הכלל הוא הבסיס המרשים של ראיות שנאסף על ידי CASEL (שיתוף פעולה אקדמי ל, חברתי, ולמידה רגשית), המתעד גישות שימושיות לבתי ספר ומורים כדי לשפר את הכישורים חברתיים-רגשיים. חלק מהם להציג את הלמידה חברתית ורגשית חדשה (SEL) תוכניות כחלק מתכנית לימודי ליבת הפעילות. לדוגמא, תכנית שלב השנייה בארצות הברית מציגה שיעורים שבועיים גיל מתאים לגן טרום עד הכיתה ח '. הם כוללים פעילויות שנועדו לטפח אמפתיה, התמודדות ופתרון בעיה רגשית, כמו גם למניעת בריונות ושימוש בסמים. בשיעור מדגם ב “אי הסכמה בכבוד,” תלמידים לצפות בקטעי וידאו ולעסוק בדיונים קבוצתיים ומשחקי תפקידים. גם מורים לבקר בבית ולעודד את ההורים וילדים לתרגל מיומנויות חדשות שלמדו בבית הספר. תכנית זו סייעה לשפר את האסרטיביות של הילדים, שליטה עצמית ושיתוף פעולה התנהגות.
דרך חלופית כדי לשפר את הכישורים החברתיים-רגשיים של הילדים היא לשפר סביבות למידה קיימות ופעילויות בבתי ספר ובבית. לדוגמא, תכנית בשם שליט בארצות הברית נועדה לשפר את האווירה בכיתה על ידי יצירת תחושה של חמימות וכבוד הדדי, צמצום עוינות, ושיפור רגישות מורה לתלמידים’ הצרכים רגשיים ואקדמיים. חוגים כגון פעילויות ספורט ואמנויות אחרי בית הספר יכולים להיות גם אמצעי יעיל כדי לשפר את הכישורים חברתיים-רגשיים. מחקר גרמני האחרון מצביע על כך שבני נוער שמקבלים הכשרת מוסיקה נוטים להיות מצפוני יותר, פתוח ושאפתן (Hille וSchupp, 2015).
תוכניות מוצלחות רבות עושות מאמצים נוספים כדי לקשר משפחה, סביבת בית ספר והקהילה. זה קל יותר ללמוד לילדים כאשר הם מודרכים על ידי עקרונות דומים וגישות להתפתחות רגשית-חברתית בהקשרי למידה. יתר על כן, למידה יכולה להיות יעילה יותר כאשר הקשרים הם “משותף”. לדוגמא, תוכניות לימוד שירות להביא פעילויות תכנית לימודים מחוץ לכיתה ולקהילה המקומית, על ידי עידוד תלמידים לעסוק בחובה אזרחית כגון התנדבות. לאחר השירות בקהילה, יהיו ילדים ההזדמנות להרהר בחוויות בכיתות. המחקר “למד ומגישים” הערכת תכנית למידה בשירות 17 בתי ספר התיכון וגבוהים בארצות הברית, ומצא כי סטודנטים שהשתתפו בלמידת שיפור שירות קבלה של גיוון תרבותי, מנהיגות שירות, עמדות אזרחיות ומתנדב התנהגות, והפחית את עיסוק בהתנהגויות מסוכנות.
לאור הראיות המוגבלים שיש לנו עכשיו, זה אולי מוקדם מדי להצביע שמתקרב עבודה הטובה ביותר. אבל, החדשות טובות היא שאנחנו כבר יודעים חלק מהתוכניות אלה הם די יעילים ונניב תשואה גבוהה. מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת קולומביה טוען כי על כל דולר שהושקע בתכנית SEL הנ"ל, יש חזרה של 11 דולרים.
איך אפשר למדוד את היכולת של בית ספר כדי לשפר את הכישורים חברתיים-רגשיים? האם יש דרך אחידה לבתי ספר לדווח על זה?
כישורים חברתיים-רגשיים קשים מאוד למדוד. אף אחד מהמכשירים הקיימים לספק מדדים מושלמים. הם נוטים להסתמך על דיווח עצמי, או דיווחי מורה של מיומנויות של הילדים, שמוטים בדרכים שונות. לדוגמא, ילדים יכולים לומר שהם “עבודה קשה” אם זה מה שהם מאמינים מוריהם מעריכים מאוד. אבל הם עשויים לדווח “לא עובד קשה” אם זה נחשב “מגניב” בקרב עמיתיהם. מורים’ הערכה של בדיקה האקדמית של הילדים עשויה להיות מושפעת מתוצאות מבחני הישגים שלהם או על ידי מידע אחר שעשויים שלא להתייחס באופן הדוק לבדיקת של הילדים. כדי למזער חלק מהטיות אלה, אנג'לה דאקוורת (U-פן) ועמיתיו הגיעו למעלה עם מבחן ביצועים חדשני מבוסס מחשב הנקרא אקדמית Diligence משימה (ADT). ADT נועד להעריך את הנטייה של ילדים לעשות מאמצים כאשר עוסקים במשימות אקדמיות שהם משעממים ברגע, אבל מוערכת בטווח הארוך. חוקרים רבים עובדים קשה כדי לשפר את מכשירי מדידה.
עד כה, רוב בתי ספר להסתמך על תעודות, אשר בדרך כלל כוללים מורים’ הערכות של כישורים החברתיים-רגשית של הילדים. בעוד מכשירים אלה אינם בהכרח מספקים מדד מדויק של כישורים החברתיים-הרגשיים של הילדים, זה עדיין כלי שימושי למורים על מנת לשקף את היכולות המגוונות של הילדים, להורים להבין טוב יותר כיצד ילדיהם להתנהג בבית הספר ולילדים לקבל משוב על איך שהם מבצעים על כישורים חברתיים ורגשיים. מחוז בית הספר באוטאווה-קרלטון עושה הרבה יותר מתעודות בית ספר הכנה. ביוזמה שלהם שנקראת תוצאות יציאה, הם מודדים את מגוון כישורים שילדים צריכים לפתח לפני שהם מסיימים את K-12. רבים מתוצאות יציאתם כישורים חברתיים-רגשיים. על ידי ביצוע מיומנויות אלה שקופים למורים, הורים וילדים, ועל ידי מתן מגוון של פעילויות שנועדו לפקח בהדרגה ולפתח מיומנויות אלה, מחוז בית הספר אוטווה-קרלטון הוא העצמה כל המעורבים בתהליך של פיתוח מיומנות אלה.
מה היה הדבר הכי פחות הצפוי שלמדת במחקר שלך בOECD?
לפני ביצוע המחקר שלנו, אנו צפויים כישורים חברתיים-רגשיים רלוונטיים, כי הם תלויים מאוד בהקשרים חברתיים-כלכליים ותרבותיים. ביקורות הספרות שלנו וניתוחי אורך של 9 המדינות גילו שמספר הכישורים חברתיים-רגשיים כולל הערכה עצמית, יעילות עצמית וחברותיות שיחקו תפקיד חשוב בחייהם של אנשים באופן עקבי (לדוגמה:, השלמת מכללה, עבודת תוצאות, בריאות ומעורבות אזרחית) בין מדינות. אמנם יש כישורים חברתיים-רגשיים ספציפיים שעשויים לשחק תפקיד חשוב במיוחד בתרבויות מסוימות (e.g. צניעות באסיה), יש גם קבוצה משותפת של כישורים שנראים משנה מקום שאתה נמצא.
חשוב נוסף (אם כי אולי לא לגמרי בלתי צפוי) ממצא הוא שכישורים חברתיים ורגשיים לא תמיד יביאו לתוצאות חיוביות. לדוגמא, התברר לנו שבני נוער נורבגי שמוחצן יותר (e.g. ידידותי, פטפטן) נוטה יותר להשמין בבגרות.
מה מחקר נוסף אתה מאמין יהיה כדאי בתחום זה?
בסיס הראיות שיהיו שימושיים למורים ולהורים לגדל את הכישורים החברתיים-רגשיים של הילדים עדיין מאוד מוגבל. זאת בשל, בחלק, למכשירי המדידה שפותח תחת זמינים למדידת כישורים חברתיים-רגשיים בין מדינות, תרבויות וקבוצות אוכלוסייה. אנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר זמן ומאמצים כדי לשפר ולאמת מכשירים אלה. זה לאחר מכן יעזור לשפר ערכות כלים שהורים, מורים וקובעי מדיניות יכולים להשתמש בו כדי לעקוב אחר ההתקדמות של התפתחות החברתית והרגשית של הילדים. זה גם יעזור לשפר את איכותן של ראיות, על ידי מתן אמצעים משופרים שיכול להשתלב במחקרי התערבות ומחקרים ארוכי טווח בקנה מידה גדולה. מחקרים אלה סופו של דבר יעזרו לזהות “מה שעובד” כדי לשפר את הכישורים החברתיים-רגשיים של הילדים. OECD כיום נערך מחקר אורך שלהלן כישורים חברתיים-הרגשיים של הילדים לאורך זמן. מחקר זה נועד לזהות גורמי משפחה ובית הספר שיובילו את הפיתוח של כישורים חברתיים-הרגשיים של הילדים וכיצד מיומנויות אלה בתורו לעזור לשפר את התוצאות העתידיות של הילדים.
ישנם מחקרי התערבות רבים בארצות הברית שלהעריך את היעילות של תכנית אחרת שנועדה לשפר את הכישורים החברתיים-רגשיות של הילדים. לרוע המזל, אין מחקרי התערבות רבים מחוץ לארצות הברית. זה חבל אמיתי, מאז שהיינו עדים לי רבות גישות חדשניות חברתיות-רגשיות פיתוח מחוץ לארה"ב. יש הרבה מה ללמוד מתכנית שאינו האמריקנית אלה אם הם טובים יותר להעריך ומתועדים.
(כל התמונות באדיבות OECD)
הצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. MadhavChavan (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. EijaKauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה TapioKosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'ג'ף מאסטרס (אוסטרליה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (LyceeFrancais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום.
גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real, הוא המוציא לאור של CMRubinWorld, והוא משבש קרן עמית.
עקוב C. M. רובין בטוויטר: www.twitter.com/@cmrubinworld
תגובות אחרונות