70 שנים לאחר תום מלחמת העולם השני, Manabu סאטו (הפרופסור אמריטוס, אוניברסיטה של טוקיו) מאמין יפן עומדת בצומת קריטית. “נתיב אחד,” הוא מסביר, “הוא של אומה שאינה למלחמה; האחר, אומה שמלחמת שכר.” סאטו, יחד עם פרופ 'קואיצ'י נאקאנו (אוניברסיטת סופיה), הם מנהיגים של יוזמה שהם מכנים את איגוד החוקרים מתנגד להצעות החוק בטחונים (ראשי). ממשלתו של ראש הממשלה שינזו אבה מנסה כעת לדחוף את החשבונות באמצעות התזונה (הפרלמנט היפני). על 9000 חוקרים, כולל חתן פרס נובל Toshihide Masukawa, סייג Hirowatari (הנשיא לשעבר של מועצת המדע של יפן), יואיצ'י היגוצ'י (חבר האקדמיה יפן), ובדיוק כפי שרבים מאזרחים יפניים, חתם את ערעור ASOSB – והמספרים של מפגינים צומחים במהירות. ביום שישי, יולי 10, תומכי ASOSB על פני תחומים אקדמיים מגוונים הצטרפו מסיבת עיתונאים בינלאומית במחאה על הצעות החוק שהם קוראים “לא פשוט בלתי חוקתי, אלא גם פגיעה בעקרונות המרכזיים של חוקתית ושלטון החוק.”
פרופ 'סאטו ופרופ' נאקאנו להצטרף אליי כדי לדון בנושאים.
פרופסורים – למה אתה והחותמים האחרים שמתנגדים להצעת חוק זו? באיזה אופן זה בלתי חוקתי?
ממשל אייב הגיש שלום תמיכת ביל בינלאומי ושלום אומניבוס ומתקן האיחוד ביל תחיקת הביטחון 10 חוקים לדיאטה הקשורות למלחמה, שבו הם נמצאים בשלבי דיון. החשבונות להפר סעיף 9 של החוקה.
באביב 2013, ממשלת אייב תחילה ביקשה לבטל את האיסור החוקתי על הגנה עצמית קולקטיבית (CSD) שאינו מוכר על ידי סעיף 9 על ידי הורדת משוכת ההצבעה של סעיף הראשון 96 של החוקה, אשר דורש שני שליש רוב בשני הבתים של דיאט ליזום משאל עם על תיקון חוקתי. הטענה שבזמן היה שזה הייתה “לא דמוקרטי” למיעוט (i.e. שליש) של חברי הפרלמנט כדי להיות מסוגל לחסום משאל עם, כך “שלילת” האנשים של הקול שלהם לעניינים חוקתיים. לאחר שראה את התגובה של חברה האזרחית חזקה נגד שינוי כזה שנחשב לרוץ נגד העיקרון חוקתית, אייב נאלץ לנטוש את התכנית, וכך הוא אז הגיע סביב לרעיון של פשוט תיקון הפרשנות הרשמית של הממשלה של החוקה לבטל את האיסור על CSD.
החלטת הממשלה מיולי 1, 2014, המשמש כבסיס לחשבונות הנוכחיים, כך מייצג לא רק התקפה על חוקתית, אבל גם דרך לא דמוקרטית והצינית ביותר של ניקוי דגי חוקת השלום של יפן שלאחר המלחמה של החומר שלה. ממשלות של אותו שלטון המפלגה הדמוקרטית הליברלית, לשלמותה של התקופה שלאחר המלחמה, לקחתי את העמדה הרשמית שסעיף 9 שלו לא ניתן לומר החוקה לאסור תקין של המדינה להגנה עצמית בודדת באופנה המינימלית ביותר שלה, אבל יש להם לשלול באופן עקבי את האפשרות של מימוש CSD, העוסק במדינות אחרות’ מלחמות כאשר יפן לא תקפה, חוקתי כ.
אם אימץ, החקיקה תאפשר (1) שימוש בכוח צבאי, גם אם יפן לא תקפה, אם אומה אחרת הותקפה והממשל רואה מצב זה איום על קיומה של יפן; (2) שליחת יחידות SDF בכל מקום בעולם שבו ארצות הברית. או צבאות אחרים מנהלים מלחמה ושיש להם לספק תמיכה בסמיכות לאזורי לחימה, ו (3) פריסת SDF צד U.S. ואחר ברית כוחות ומאשרים אותם לירות בנשק שלהם, לכאורה, בהגנה שלהם צבאי וציוד אחר.
גם מעל 90% חוקרי חוק חוקה ואנשי מקצוע משפטיים, כולל לא רק של הפדרציה יפן לשכת עורכי הדין, אבל גם המטות ממשלה לשעבר חקיקת הלשכה ושופטים, לשקול את החשבונות בלתי חוקתיים. רוב גדול של הציבור היפני גם אינו משוכנעים כי החשבונות הם לגיטימיים וצורך דחוף בחקיקה. אם הממשלה של היום יכולה פשוט לשנות את הפרשנות של החוקה סתם ככה בכל קשור לסעיף 9, הוא יכול לעשות כל דבר שהוא רוצה עם כל המאמרים האחרים של החוקה, כמו גם. זו הסיבה שהחשבונות אינם פשוט בלתי חוקתיים, אלא גם פגיעה בעיקרון המפתח של חוקתית ושלטון החוק.
מה הן הדאגות שלך ליפן אם הצעת חוק זו עוברת?
יש הטוענים לסיבות הנ"ל שמקבילה של הפיכה היא בעצם מתרחשת מול עינינו. אם החשבונות עוברים, התקשרויות CSD והצבאיות שבדרך כלל מוחרמות על ידי החוקה להיות מוזזים לתחום של שיקול הדעת השרירותית של הממשלה. אייב ושריו טוענים כי האיסור על CSD יוסר באופן חלקי בלבד ושלא יהיה בדיקות רבות ובקרות על החלטת הנהלה. עם זאת, אי אפשר לקחת את המילה של ממשלה שנראית לחשוב שום דבר חוקתי.
כמו כן, אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו שממשלת אייב עברה חוק הסודות המיועד בדצמבר 2013, למרות מחאות וביקורת מסיביות. החוק שמאפשר לממשלה לייעד “רגיש” מידע הקשור לביטחון (בין השאר) כסודות מדינה ללא בדיקות משמעותיות מאפילו המחוקק, שלא לדבר על החברה האזרחית. סביר להניח שאם הממשלה טוענת כי מצב מהווה איום רציני להישרדות של יפן, למרות שהוא לא תקף את עצמו ולכן מחליט לממש CSD, זה יהיה גם לייעד מידע מרכזי שהוביל להחלטה כסודות מדינה, ואנחנו תישלל של כל אמצעי לאתגר ולאמת את טענות הממשלה.
למה עומד נגד הצעת חוק זו חשיבות מכרעת לחוקרים ואנשי אקדמיה ביפן?
בגלל ניסיונה של ממשלת אייב להעביר הצעות החוק שללעג חוקתית בלתי הפיך מערער שלום לא רק, אלא גם היגיון –שני תנאים מוקדמים מפתח לחינוך ומלגה.
אנשי אקדמיה שחתמה על ההצהרה של איגוד החוקרים לקחת ללב את העובדה שאוניברסיטאות וחוקרים ביפן שיתפו פעולה עם המלחמה של תוקפנות שהביאה לתוצאות הרות אסון לעמי אזור אסיה-פסיפיק, כולל אובדן קטסטרופלי של חייהם של בני נוער ותלמידים רבים. עמוק בתשובה של היסטוריה זו, אנחנו נשבעים שלא לתת לתלמידים שלנו להרוג ולהיהרג שוב אי פעם.
כך אנו עומדים בסולידריות עם התלמידים החדשים’ קבוצה, SEALDs (הסטודנטים חירום הפעולה לדמוקרטיה ליברלית – של) בהתנגדות להצעות החוק. יתר על כן, המאמץ שלנו להמשיך ידע לא יכול להמשיך אם הממשלה מטילה עלינו סיסמאות האורווליאניות של “מלחמה היא שלום,” “חופש הוא עבדות,” ו “בורות היא כוח.”
איך הקהילה הגלובלית של אקדמאים יכול לעזור?
בלימת כוחה של המדינה שרירותית היא אתגר שאזרחים בכל רחבי העולם היום הפנים. העקרונות החוקתיות, שלטון החוק, והוקמו זכויות וחירויות פרט במאבקים של כל בני האדם, ולא צריך להיות שלל על השעון שלנו. מאמר 97 בחוקה היפנית אומרת, “זכויות היסוד של האדם בחוקה זו מובטחת לעם יפן הן פירות של המאבק עתיק ימים של אדם להיות חופשי; הם שרדו את הבדיקות מחמירה רבות לעמידות ומוקנות זה והדורים הבאים בנאמנות, שיתקיים לכל שאין לפגוע הזמן.”
זה מאבק זה שאנחנו נלחמים היום נגד כוח המדינה שרירותי, ואנחנו מזמינים את חוקרים מכל רחבי העולם להצטרף אלינו. באופן יותר ספציפי, אנחנו צריכים לאתגר את הצביעות הוצגה על ידי ממשלות מערביות רבות, כולל ארה"ב, כי בדרך כלל בברכה ניסיונה של ממשלת אייב להסיר את החרם על CSD, תחת השם “תרומה אקטיבית לשלום” שדרכו יפן משחקת תפקיד גדול יותר בהגנה על “שלטון החוק” בהקשר של הסכסוכים הימיים והטריטוריאליים של אסיה. שלטון החוק הוא אכן עיקרון יסוד של סדר עכשווי, אבל זה לא צריך להיות מופעל באופן שרירותי כל כך כאשר הוא הופר על כך בגלוי ביפן בגיבוי שבשתיקה של ארה"ב ובמדינות אחרות.
(כל התמונות באדיבותו של פרופ 'Manabu סאטו)
הצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. MadhavChavan (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. EijaKauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה TapioKosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'ג'ף מאסטרס (אוסטרליה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (LyceeFrancais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום.
גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real, הוא המוציא לאור של CMRubinWorld, והוא משבש קרן עמית.
עקוב C. M. רובין בטוויטר: www.twitter.com/@cmrubinworld
תגובות אחרונות