“לא משנה מה הטכנולוגיה, הלמידה היא על פנים אל פנים. האנלוגיה הגסה הייתי עושה היא בין הלמידה ומין. טכנולוגיה יכולה לשפר באופן משמעותי, להרחיב ולגוון את מה שאנו מגדירים כחוויה המינית, אבל בסופו של הדבר זה על אינטימיות ומגע אנושי בזמן אמת.” — ליאון בוטשטיין
נאומו של הנשיא ליאון בוטשטיין של הארד קולג 'הוא מסקנת מאיר עיניים ליום נפילה מושלמת בבית הספר של שופע 500 קמפוס עכו. בממולח, שנון, דיבורים כריזמטיים, הוא מציע תובנות עשירות מחוויות חיים ועבודה שממחישות במהירות מדוע הוא נחשב לאחד מהוגי הדעות המקוריים ביותר בחינוך היום. אתה תלך על לשתף את המצגת שלו עם חברים בארוחת ערב ולא תתפלא שזה מוביל לדיון ולויכוח יצירתיים נוסף. בעולם השמרני המסורתי של אקדמיה, הוא לא פחד לקרוא תיגר על הסטטוס קוו. סיבתו האחרונה du jour היא כמובן בחינת קבלת הארד קולג 'החדשה. זה היה במקור בכוונתי לראיין אותו רק על זה, אבל למה לבזבז את ההזדמנות כאשר אחד כל כך הרבה שאלות אחרות וההזדמנות לעסוק מנהיג מוכשר ויצירתי.
הבחינה בארד החדשה מציעה לתלמידים שציון B + ומעלה מקום במכללה שלך. מה היו הסיבות שלך רודף גישת בקשה נוספת זו? מה היה המשוב לגבי היתרונות וחסרונות של האסטרטגיה?
בדרך, אנחנו הבאים ניסיון אוקספורד וקיימברידג '. לאט לאט, מספר הולך וגדל של המועמדים שלנו מגיע מחו"ל. מערכת הבחינה בחו"ל היא יותר מוכרת להם מהבחירה מרובה, בחינות סטנדרטיות שיש לנו כאן בארה"ב. שנית, מעולם לא האמנתי בשל SAT או AP. אנחנו לא מרגישים בנוח עם בדיקות אלה כאמות מידה לקבלה למכללה. לבסוף, אנו מעוניינים בגיוס סטודנטים שיש להם סקרנות אמיתית, מוטיבציה ושאפתנות. הבחינה נכתבה בעין לחיקוי איזה סוג של עבודה אחד היה שואל את התלמידים כאשר הם בקולג '. היא נועדה לעורר סקרנותו של תלמיד. כמו כן, נועד לעשות שימוש בפלטפורמה הטכנולוגית שקיימת היום. עכשיו יש לי תלמידי רמת משחק שדה. כל מה שהם צריכים לקרוא ולנתח הוא זמין באינטרנט. מכאן, הגישה החדשה הייתה שילוב של מיטב המסורת של בחינות בכתב והחדשנות של טכנולוגיה המודרנית. התגובה הייתה במידה רבה מאוד חיובית. הביקורת אחת היא שלמעגל קבלה זו הוכרזה קצת מאוחר מדי. אנו מצפים ההשפעה האמיתית שלה לרמה של במחזור הקבלה הבא.
“החינוך הראשוני גבוה יותר עשויה שלא להספיק לחיים שלמים… אנחנו צוברים יותר אינטרסים ככל שאנו מתבגרים. חיבור לעצמנו באוניברסיטה לקידום אינטרסים אלה יהפוך לאופציה אמיתית.” — ליאון בוטשטיין
בכירה שנה בבתי ספר התיכוני ברחבי העולם יכולה להיות חזקה. האם יש לי התלמידים זמן לבחינה נוספת?
אני מדבר עכשיו כהורה, לא נשיא מכללה. יש לי ציפייה של עבודה קשה מעט שונה. אני חושב שלמרות שהשנה הבחינה שלנו תהיה קשה לקשישים בגלל העיתוי, יש תלמידים שג'וניורס מחפש לפנות למכללה בשנה הבאה בקיץ כולו למסות. זה שווה הערך ל 4 ניירות נוספים. אני לא חושב שזה שמכביד ולמען אמת, בהתחשב במגוון שאלות, זה יכול להיות מאוד מהנה.
האם אתה מאמין בהמשך עליית תוחלת חיים האנושיים תשפיע על ההיצע וביקוש להשכלה גבוהה, ואם כן, איך?
בהחלט, אני חושב שלא רק אריכות ימים, אבל האיכות של אריכות הימים. נראה שיש הרבה ראיות לכך שאנו יכולים לצפות עוד, חיים בריאים. אני חושב שרפואה והמדע יתמודדו, אם כי לאט, השאלות של הזדקנות נפשית ופיזית. במונחים של ההשפעה על השכלה גבוהה, ראשית כל, הצורה של קריירה עשויה להשתנות. החינוך הראשוני גבוה יותר עשויה שלא להספיק לחיים שלמים. תחומי הסבה ועדכון אימון, שכבר קיים בחוק ורפואה, יהפוך נפוץ יותר. שנית, שינוי קריירה באמצע החיים עם אופקים לקריירה שנייה עשויה להיות אפשרות להגדיל וזה עשוי לדרוש יותר חינוך. תחום שלישי של הרחבה הוא איך להתמודד עם חיים מורחבים שבה עבודה היא לא הכיבוש המרכזי, כי הוא, מבוגרים מעל גיל 65 או 70 שרוצה לשמור את דעתם פעילה וימשיך לספק את המוזרויות שלהם. אנחנו צוברים יותר אינטרסים ככל שאנו מתבגרים. חיבור לעצמנו באוניברסיטה לקידום אינטרסים אלה יהפוך לאפשרות אמיתית. אני גם חושב שאורך החיים מקל על התלמיד הצעיר של הלחץ לזוז במהירות.
“גם מקומות עבודה שאולי נראה מתחת לכבוד של בוגר מכללה מותנות יותר ויותר על צורך להשכלה גבוהה. במונחים של משרות פנויות, השאלה האמיתית היא האם תהיינה מספיק מקומות עבודה, התקופה.” — ליאון בוטשטיין
איך טכנולוגיה וכלכלה ישפיעו על הזמינות של מקומות עבודה לבוגרי מכללות בעשור הקרוב? האם בוגרי מכללות להיות מוכנים כראוי למשרות הזמינות?
אני לא חושב שהשאלה היא אם בוגרי מכללות יכולים למצוא עבודה. לא משנה מה עבודה קיימת יהיו תלוי בבעל השכלה גבוהה. אני מאמין מחקר נעשה במקדונלדס שהראה הזיכיונות שהעסיקו בוגרי מכללות היו רווחיים יותר ויעילים יותר מאלה בלעדיהם. מקומות עבודה כך שגם שאולי נראים מתחת לכבוד של בוגר מכללה מותנות יותר ויותר על צורך להשכלה גבוהה. במונחים של משרות פנויות, השאלה האמיתית היא האם תהיינה מספיק מקומות עבודה, תקופה.
טכנולוגיה שינתה את העולם שלנו שוב. מעסיקים יש הטוענים כי אין לי בוגרי הכישורים הנוכחיים דרושים. מה יש לך לומר על זה?
אני חושב שזה קצר רואי ואני לא חושב שיש ראיות. רוב עבודת מיומנויות נלמדות בעבודה ולא בבית הספר; השאלה היא איזה תלמיד הוא מסוגל יותר ללמוד במהירות, לשלוט ולשפר את המיומנויות בעבודה ש. אני מאמין בוגר המכללה הוא טוב יותר מאי בוגר. יש לי בוגרי מדעי רוח הסתגלות. שנית, תמיד יש על היצע ותחת אספקה. לדוגמא, יש תקופות שבן עשויה להיות רב או מעטים מדי עורכי דין. טכנולוגיה שנעקרו כמה עבודות אבל זה יצר מערך חדש לגמרי של עבודה. אנשים שיותר טובים בתקופה של חדשנות הם בוגרי מכללות. החינוך המקצועי הצר התמקד הוא כנראה הפגיע ביותר. החינוך המוצלח ביותר יהיה קפדני אחד בתחום. מישהו שמבין במדעי מחשב יהיה מסוגל להסתגל לאסטרטגיות חדשות בתוכנה וחומרה, לעומת מי שלמד את שפת תכנות מסוימת או קבוצה מסוימת של מיומנויות.
“בוגר מכללה היסטורי מרוויח יותר מאי בוגר ולכן הוא / היא תשלם יותר מסים. ובכל זאת הממשלה הייתה כל כך קצרה רואי על סבסוד שכר הלימוד.” — ליאון בוטשטיין
עלות ההשכלה גבוהה הפכה מונעת לכל כך הרבה. מה הם פתרונות האפשריים לבעיה זו?
הבעיה היא עניין של מדיניות חברתית. זה לא את עלות החינוך אך המימון שלה. הממשלה רואי קצרה מאוד במדיניותה, כי את ההחזר הטוב ביותר על השקעה הן במדיניות מס ופריון הוא חינוך. בוגר מכללה היסטורי מרוויח יותר מאי בוגר ולכן הוא / היא תשלם יותר מסים. ובכל זאת הממשלה הייתה כל כך קצר רואי על סבסוד שכר הלימוד. העלות נתפסה כתכנית רווחה זכאות או, לא מדיניות השקעות. תמיכה של שכר לימוד צריכה להיות בראש סדר עדיפויות לאומי. אוניברסיטאות אינן דוגמאות הגרועות ביותר של חוסר יעילות והוצאות מוגזמות. הם עבודה אינטנסיבית והם תחרותיים. עם כמה יוצאים מן הכלל, כל מגזר השכלה גבוהה מורכב מבעלי ההכנסה של מעמד בינוני. אף אחד לא מתעשר ואין רווח נעשים. אז הוריד את עלות הגבוהה אד הוא לא הפתרון; הפתרון הוא המימון שלה.
למידה מעורבב נראית כדרך להפחית את העלות של השכלה גבוהה. מה דעתך לגבי למידה מעורבב?
למידה מעורבב היא התקדמות טכנולוגית מצטיינת אבל זה לא הדרך כדי להפחית את העלות. הדפוס והדפסה מסחרית, עיתונות מטלטלין וטכנולוגיות אחרות היו משמעותיות כמו האינטרנט ותקשורת וירטואלית. הם היו דרכים לשיפור גישה והפצה של חומרים לאנשים. הם היו יעילות טכנולוגית שלא בסופו של החלפת החלק החשוב ביותר של מה שקורה בחינוך, אשר מלמד. הלמידה בלנדד כנראה נקראת מעורבב כי זה לא שונה ממה שנהג ללכת ב. מה זה מחליף הוא צורה מאוד לא יעילה ולא יעילה של הוראה בשם ההרצאה הגדולה. כיתת ההרצאה הגדולה בכימיה אורגנית או תולדות אמנות עכשיו הופכת הוחלפה על ידי חומר באינטרנט. שתמיד הייתה דרך נוראה ללמוד. אז למידה מעורבב לא ניכרת להפחית את כמות המגע אנושי הנדרשת ללמוד מישהו ל.
“למידה, כמו אהבה, מוות ואכילה, היא פעילות אנושית בסיסית. זה בליבה של קיום אנושי ויש לו האופי שלה חוסנה של המשכיות שהוא חלק ממה שהופך את הטבע אנושי. שאינו ביסודו עומד להשתנות.” — ליאון בוטשטיין
יש טכנולוגיה דרך פתאום משתפר. אם הגיע זמן שהערך שלה הוסיף הייתה אפשרות אמיתית וזולה יותר מאשר בכיתה האמיתית, מה אז?
עלות ההשכלה גבוהה היא לא פונקציה של לבנים ומלט. העלות היא אנשים. זה עבודה אינטנסיבית. לא משנה מה הטכנולוגיה, הלמידה היא על פנים אל פנים. האנלוגיה הגסה הייתי עושה היא בין הלמידה ומין. טכנולוגיה יכולה לשפר באופן משמעותי, להרחיב ולגוון את מה שאנו מגדירים כחוויה המינית, אבל בסופו של הדבר זה על אינטימיות ומגע אנושי בזמן אמת. זה המקרה עם הוראה ו. לכל טכנולוגית השיפורים הביאה לנו – בסוף, כל אלה הם רק כלים שמאחורי הדמות החברתית האנושית של למידה. אתה רוצה ללמוד בזמן אמת בשיחה אמיתית עם אנשים אמיתיים ברווחים. אנחנו יצורים חברתיים ויש כמה פעילויות אנושיות בסיסיות שהם חברתיים. רשתות חברתיות היא הרחבת חברתית אבל זה לא יחליף את המגע האנושי אשר קשור לתמותה שלנו וקיומנו בזמן אמת. בנוסף, למידה מעורבב טובה היא לא זולה יותר. כמות העבודה והתכנון שנדרש לשים דברים באינטרנט היא גם מאוד עבודה אינטנסיבית. מה הטכנולוגיה עושה הוא להפוך את הגישה רחבה מאוד. כדי להשתמש בו להוראה עדיין דורש אינטראקציה אנושית מקומית. זה לא הופכים את הלימוד כל יקר פחות מהאבולוציה של הדפוס, מה שהפך את הפרסום והפצה של ספרים לנגישים יותר. הטכנולוגיה היא בברכה, כי אתה יכול לעשות דברים מדהימים עם זה, וזה ירחיב את השאלות שאנשים שואלים והנושאים שהם רוצים ללמוד, כך שזה יפעיל זירות חדשות לגמרי של חקירה. הוא יחליף דברים מיושנים וזה יהיה ליצור דברים ורעיונות חדשים. האוניברסיטה כפי שאנו מכירים יש לו קיום לזיהוי מתמשך מאז המאה ה -13 ושרדנו כל טכנולוגיה, שרבים מהם היו יותר חשובים מאשר באינטרנט: סוג מטלטלין, העברת אלקטרונית, טלגרף, טלפון, רדיו, סרטים, מנוע הקיטור, מסילות ברזל, הרכב, טיסה…. למידה, כמו אהבה, מוות ואכילה, היא פעילות אנושית בסיסית. זה בליבה של קיום אנושי ויש לו האופי שלה חוסנה של המשכיות שהוא חלק ממה שהופך את הטבע אנושי. כי הוא לא הולך לשנות מן היסוד.
C. M. רובין וליאון בוטשטיין
תמונות באדיבות הארד קולג '.
בגלובל החיפוש לחינוך, להצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. Madhav אוון (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. Eija Kauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה Tapio Kosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), פרופ 'בן לוין (קנדה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (Lycee Francais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום. גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real.
עקוב C. M. רובין בטוויטר: www.twitter.com/@cmrubinworld
תגובות אחרונות