גלובל החיפוש לחינוך: המזרח התיכון

2014-08-05-cmrubinworld8500.jpg

“הצורך בהון אנושי 21st המאה הוא יצירת לחץ חדש במערכות החינוך הקיימות על מנת להיות יעיל ומסוגל באופן מלא של קייטרינג לצרכים הספציפיים של כל תלמיד.” — אמין אמין

איך אנחנו יכולים טובים יותר לבנות את מערכות החינוך שלנו על מנת להבטיח שעתיד אוכלוסייה עובד יכול לשגשג בשוק העבודה? הטכנולוגיה של היום כבר בסכנת הכחדה מגוון גדול של עבודות מהמאה 20th ותמשיך להשפיע משרות של מחר. אז איך אנחנו להבטיח שההשקעה בחינוך סופו של דבר מובילה למעגל עבודה מצויד בכישורים, ידע, ועמדות להתחרות בעולם במאה ה -21? זה אתגר שמציבים למנהיגי המחשבה המכובדים ביותר בחינוך ברחבי העולם מאז שהתחלנו גלובל החיפוש לחינוך סדרה ב 2011.

DR. אמין אמין מוביל כיום לבקש בניית יכולת אנושית (ASK), מיזם חברתי המוקדש למתן שירותי בניית יכולות האנושיים באזור הערבי, לרבות שירותי פיתוח מקצועיים לאנשי מקצוע, מחנכים וחברי קהילת בית הספר, נשים, נוער ויזמים. תחת הנהגתו, ASK היה כוח מניע ברפורמה בחינוך בכל האזור, השלים שישה בפריסה ארצית ושלושה פרויקטים אזוריים על העבר 3 שנים שהשפיעו 3,843 בתי ספר ויותר מ 161,000 תלמידים. ב 2013, DR. אמין הוכר כעו"ד אנדוור העולמי מנטור של השנה על ידי עטורת הפרסים מוגלי הקרן. הוא מצטרף אליי ב גלובל החיפוש לחינוך היום כדי לדון במזרח התיכון.

2014-08-05-cmrubinworld1500.jpg

“מחנכים לעשות לממש את הגישה הענק לידע הגלובלי ושיטות עבודה מומלצות מופעלת על ידי טכנולוגיה, אבל באותו הזמן הם מאותגרים על ידי היכולות שלהם להתמודד עם המהירות של שינוי ומגוון רחב של אפשרויות וכלים שנעשים זמין על ידי אותה הטכנולוגיה.” — אמין אמין

איזה סוג של מערכת חינוך יאפשר למדינה לקבל את הכישורים האנושיים הדרושים כדי להתחרות באופן גלובלי במאה ה -21?

מערכת חינוך כזו תהיה מבוססת על ביצועי תלמידים כפינתה, עם השיפור וההתקדמות של ביצועים זה על כל להיות בראש סדר עדיפויות הרמות. הצורך בהון אנושי 21st המאה הוא יצירת לחץ חדש במערכות החינוך הקיימות על מנת להיות יעיל ומסוגלים קייטרינג באופן מלא לצרכים הספציפיים של כל תלמיד. מערכות חינוך שתאמצנה מרחבי למידה מובחנים הן חובה היום.

איך טכנולוגיה השפיעה מערכות חינוך במזרח התיכון? מה שאנשי חינוך רואים כיתרונות וחסרונות מבחינה לימודית?

הצורך לשלב את הטכנולוגיה בכל תחומי חיים, חינוך כולל, הוא למעשה היום במזרח התיכון. מקבלי החלטות, מחנכים ותלמידים מודעים לכך שלא ניתן להימנע מטכנולוגיה או תפוטר. בהתבסס על כך, טכנולוגית חדרה למערכות חינוך השונות בדרכים מגוונות. גישות למידה מודרניות כגון למידה של תלמידים במרכז ולמידה שיתופית שהתקבלו ותשולבנה במערכות חינוך במזרח התיכון ובצפון אפריקה, כי הם הופעלו על ידי השימוש בטכנולוגיה זו.

מחנכים לעשות לממש את הגישה הענק לידע הגלובלי ושיטות עבודה מומלצות מופעלת על ידי טכנולוגיה, אבל באותו הזמן הם מאותגרים על ידי היכולות שלהם להתמודד עם המהירות של שינוי ומגוון רחב של אפשרויות וכלים שנעשים זמין על ידי אותה הטכנולוגיה.

2014-08-05-cmrubinworld6500.jpg

“אם למידה מובחנת היא חובה היום לכל מערכת חינוך אפקטיבית, אז את הצורך בבדיקה סטנדרטית הוא הרבה פחות חשוב ממה שהוא היה אמור להיות.” — אמין אמין

מה דעתך על בדיקה הסטנדרטית שלך?

אם למידה מובחנת היא חובה היום לכל מערכת חינוך אפקטיבית, אז את הצורך בבדיקה סטנדרטית הוא הרבה פחות חשוב ממה שזה היה אמור להיות. אף על פי כן, במונחים של השפעה בהשוואות ומדידה ותוצאות של התערבויות במערכות החינוך, תמיד יהיה ביקוש מסוים לגישות בדיקה כזו.

אם ההכללה היא אפשרית, מה אלמנטים האם אתה מאמין חסר מהעליונות של המערכות הנוכחיות במזרח התיכון?

רוב מערכות החינוך במזרח התיכון אינם מצליחים לספק תהליך למידה שיביא להבטחת לומדי המאה 21st הדרושה. זה מעבר להיום ברור כי בשוק העבודה ובחברות במזרח התיכון דורשים אנשים שאינם קריטיים, אנליטיים, מסוגל לקחת יוזמות ולהיות פרואקטיבית במתן מענה לאתגרים ולצרכימים חברתיים של הקהילות שלהם. המערכות הקיימות אינן מצליחות לספק את כל האמור לעיל ותקועות בעיקר בגישת האכלה בכפית ללמידה.

2014-08-05-cmrubinworld7500.jpg

“תהליכי למידה אפקטיביים ולמערכות חינוך מצליחות תמיד חייבים להמשיך רלבנטיות חברתית, כולל הישגים אמנותיים ותרבותיים.” — אמין אמין
 

האם ההגדרה של מצוינות חינוכיות שלך לקחת בחשבון את איכות החיים של פרט ושל חברה, כולל ההישגים האמנותיים ותרבותיים שלה?

בהחלט. בהגדרה שלנו בASK לבניית יכולת אנושית למצוינות חינוכיות, זה מבוסס על כל היכולת של תלמידים להפוך תוצרי הלמידה שלהם לפעולות והתערבויות רלוונטיות חברתי. למידה לא יכולה ולא צריכה לראות בצורה מופשטת למען למידת ככזה. תהליכי למידה אפקטיביים ולמערכות חינוך מצליחות תמיד חייבים להמשיך רלבנטיות חברתית, כולל הישגים אמנותיים ותרבותיים.

למאמרים נוספים על: רפורמה בחינוך עולמי

לקבלת מידע נוסף על ד"ר. אמין אמין

2014-08-05-cmrubinworldaminheadshot300.jpg

C. M. רובין עם ד"ר. אמין אמין
 

כל התמונות הן באדיבות לבקש בניית יכולת אנושית

GSE-logo-RylBlu

הצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. MadhavChavan (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. EijaKauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה TapioKosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), פרופ 'בן לוין (קנדה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ PasiSahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (LyceeFrancais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום. גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה

C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real, הוא המוציא לאור של CMRubinWorld, והוא משבש קרן עמית.

מחבר: C. M. רובין

שתף את הפוסט הזה