פינלנד, מועדף עבורנו כאן החיפוש הגלובלי לחינוך, ידועה החשיבה החדשנית והמתקדמת שלה כשמדובר בחינוך. אז שמחתי לדבר Kirsti Kauppi, שגריר מונה לאחרונה של פינלנד לארצות הברית. יש מעל שגריר Kauppi 30 שנות ניסיון במדיניות חוץ. היא גדלה בצפון פינלנד בכפר קטן קרוב אולו. היא תצטרך לפעול לשיפור יחסים פיניים-אמריקאי ואינטרסים של הצטברות אנשים וידעו לגבי פינלנד. בראיון שלנו העוקב, היא דנה את מה שאנחנו צריכים ללמוד מפינלנד ומה יש פינלנד ללמוד מאיתנו, וכן כיצד מדינות שניהם יכולים לעבוד כדי לשפר את הקיימות בחינוך. בנוסף, היה לה הרבה מה חלק על אסטרטגיות למידה של המאה ה -21 וכיתות היברידיות אינטליגנטיות.
שגריר Kauppi – מה יש באמריקה ללמוד מפינלנד פינלנד מאמריקה?
איך הכי טוב לחנך את ילדינו היא אחת השאלות הגדולות הן של מדינותינו. העולם משתנה מהר מאוד. העתיד מציב אתגרים חדשים לאגודות ויחידים וכן. אנו זקוקים למערכת חינוך כי מציידת אותנו להתמודד עם אתגרים אלה, וכדי להפיק את המירב חי – שוב, כיחידים אלא גם בחברות ו, בניתוח הסופי, כמו האנושות. פינלנד היא מדינה קטנה, ו בחינוך ההיסטוריה שלנו מאז ומתמיד נתפס כאמצעי לנצל את כל המשאבים של החברה. מה שתמיד הערצתי בארה"ב, היא הגישה האופטימית ואמונה עצמית בריאה שילדים גדלים עם. אני חושב שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני כפי שאנו מבקשים לבנות את העתיד של מדינות משלנו העולם.
איך חינוך יכול להקיף את המטרות של האו"ם 2030 סדר היום לקיים? איך שלום יכול, שגשוג, ותודעה סביבתית תשולב בכיתה?
אם אנחנו רוצים להשיג את המטרות המשותפות שאומצו לאו"ם בספטמבר, הם צריכים להיות חלק מכל מה שאנחנו עושים, חינוך כולל. מנקודת מבט של חינוך, לא רק את מספר המטרה ארבע, “חינוך איכותי,” רלוונטי, אבל הכל 17 מטרות של הסדר היום הן.
ישנם תהליכים חשובים השכלה ספציפית קורים ברמה האוניברסלית על מהות חינוך לפיתוח בר קיימא (ESD). לדוגמא, הפגישה ה -38 של הוועידה הכללית של אונסקו אישרה את מסגרת הפעולה לחינוך 2030 לוח שנה בנובמבר.
חינוך 2030 הוא הישג גדול של הקהילה הבינלאומית לחינוך. זה מדגיש חינוך איכותי כולל וצודק והזדמנויות למידה לכל החיים עבור כל, קשר לרקע שלהם. יתר על כן, תכנית הפעולה הגלובלית (פער) על חינוך לפיתוח בר קיימא ואת מפת הדרכים הקשורים ליישום אומצו 2014.
יש הפער שתי מטרות. ראשון, לחינוך ולמידה כוון כך לכולם יש את ההזדמנות כדי לרכוש את הידע, מיומנויות, ערכים ועמדות להעצים אותם לתרום לפיתוח בר קיימא – ולעשות הבדל. ושנית, כדי לחזק את החינוך והלמידה בכל האג'נדות, תוכניות ופעילויות המקדמים פיתוח בר קיימא.
פינלנד ערכי במסגרות אלה על החינוך, והוא בחינת מצידה מה אמצעי יישומם לנו, וכדי שיטות החינוך הנוכחיות שלנו. אפשרות אחת היא ליצור תכנית לאומית על איך להגשים את המטרות של ההסכמים הבינלאומיים שלנו.
חינוך לפיתוח בר קיימא משולב היטב במערכת החינוך הפינית. זוהי אחת המטרות העיקריות של הממשלה בנוגע לחינוך בסיסי חלוקת שעות לקח. בתוכנית הלימודים Core החדשים עבור בסיסי החינוך, פיתוח בר קיימא הוא חלק כל שבע אנשים מתרבויות-תחומי יכולת צולבות גזירה או הנושאים הכלולים כל הוראה, דווקא בנושא צולבות גזירה של “השתתפות ובניית עתיד בר קיימא”.
אתה יכול לדבר איתי כלל על פינלנד של חדשות “תופעה מבוססת” או “נושא מבוסס” יוזמה למידה? איך זה שונה למידה מבוסס נושא מסורתי?
אנחנו מדברים על מיומנויות המאה ה -21. מיומנויות אלה כוללות חשיבה ביקורתית, חיפוש, הפקה וליישם מידע, ללמוד כיצד ללמוד, כישורי ICT, כישורים חברתיים all-in-הכל יודע רחב כיצד מצוין למד את הידע המפורש בתחומים ספציפיים. תכנית הליבה החדשה נותנת מיומנויות אלה דגש רב.
הם מייצגים יודעים איך זה להיות מושג בשבע מגזר תכנית הליבה: 1) חשיבה ולמידה כיצד ללמוד, 2) הבנה תרבותית, מיומנויות תקשורת וביטוי, 3) מיומנויות בחיי היומיום ואת הידע כדי לְהִשְׁתַמֵר, 4) אוריינות מרובה, 5) כישורי ICT, 6) עובד-חיים ומיומנויות יזמיות 7) מיומנויות להשתתף, לתרום ולבנות עתיד בר קיימא.
תוכנית הליבה החדשה בנויה על “גישות”. את הכישורים וההבנה אינם בנויים אך ורק על מידע תיאורטי וידע מפורש שנאסף על ידי לימוד נושאים ספציפיים. איך ועם מה שאומר מחקר הסטודנטים חשובים יותר בהשגת הידע איך כישורי המאה ה -21. זה דורש גישה פדגוגית חדשה. זה חשוב, לדוגמא, כדי להניע את התלמידים לעבודה בכוונה, לפתח מיומנויות לרכישה, יישום והערכת מידע, לקדם גמישות חברתית ויכולת התפקוד בשיתוף בונה, ואת נטילת אחריות לאחרת.
מטרות שיטת עבודה מבוססת הגישה לעשות מלמדות יותר משולבות, ולפתח הן הבנה רחבה ורב-תכליתי מיומנויות. זה לא רעיון חדש לגמרי, מאז ההשכלה הבסיסית הפינית ניסתה תמיד להציע נקודה רחבה של נוף אל העולם. עכשיו במוקד תכנית הלימודים הלאומיים עבר הוראה להרוויח יותר משולב, ומכאן מודל לחינוך אינטגרטיבי יש תפקיד חשוב יותר מבעבר.
חינוך בסיסי פינית הוא, גם בתכנית הלימודים החדשים, מבוסס על נושאים. ידע בסיסי ונפוץ עמוק של נושאים שונים נשאר הליבה של החינוך הכללי שלנו. אינטגרציה ניתן להתאים להוראה בדרכים שונות. ראשון, הוראה ניתן לשלב על ידי לומד באותו נושא בנושאים רבים בו זמנית, i.e. במקביל. שנית, נושאים של אותו נושא יכול להיות מסודרים כדי להיחקר אחד אחרי השני, i.e. סיאמי. שלישי, ייתכנו ימי נושא, טיולים או אירועים מאורגנים סביב נושא מסוים של נושא הספר נתון. רביעי, לטווח ארוך לגופי שילוב נושאים מרובים ניתן תכנן והוציא לפועל בדרכים רבות ושונות. לבסוף, אחד יכול להקים גופים משולבים ממגוון הנושאים.
איזה סוג של סינרגיה הוא שם בין החינוך היום ואת החינוך צריך של מחר?
למרות הקצב המהיר של השינוי בעולם, שרידים דומים. הילדים הם אזרחי העתיד, עובדים, יזמים, מקבלי החלטות והורים. מערכת החינוך לא יכולה להיות חלק בלתי מבודד של החברה, יש לו להסתגל לשינויים, ליצור שינוי, ולהיאחז חלקים מוערכים כי לא צריך להיות שונה.
תלמידים נכנסים למערכת החינוך המקיפה הפינית בגיל שבע יישארו בכוח העבודה עד סביב 2070 של. בזמן הזה, כלים ועיסוקים כנראה יעברו שינויים דרסטיים. מטרת מערכת החינוך שלנו היא לצייד את כל ילדינו עם הידע והכישורים הדרושים כדי לקחת חלק בעיצוב עתידם. מיומנויות אלו וידע הם לא אותו הדבר כמו עבור הדור שלנו. לכן, הלימודים, סביבות למידה, הכשרת מורים, מנהיגות בית ספרית, חומרים וכלים למידה צריכים עדכונים שוטפים.
מערכת החינוך צריכה גם להיות זרז של שינוי. תלמידים כמו ממציאים והוגים חדשים, מורים כמנהלים ומאמנים של למידה, ובתי ספר כארגוני למידה אוריינטציה עתידית יכול להביא חידושים לשיפור החברה ולספק יתרון תחרותי בתחרות העולמית. זה דורש אוטונומיה מקום לחשיבה מחודשת בכל הרמות במערכת החינוך.
אנחנו גם חייבים לזכור תמיד כי ילדים הם עדיין ילדים, טיפול צורך, מקום לשחק, והגנה והכוונה מן המבוגרים האחראים. הערכים הגלומים תכנית הליבה החדשה שלנו לחינוך מקיף להישאר ברובו זהה: ייחודו של תלמידים ואת זכותם לחינוך טוב, האנושות, ידע מקיף של העולם, שוויון, דמוקרטיה, רואה הבדלים תרבותיים כמו עושר, ואת הצורך של דרך חיים בר קיימא.
ככל צרכי חינוך לעתיד מודאגים, אנחנו צריכים לראות ולשמוע את האותות ואת הצרכים המגיעים לחברה בכללותה. גם אנחנו צריכים לעסוק באופן פעיל ביצירת התגובות, ולהמשיך עובר על הערכים ורעיונות שדורות קודמים שומרים והעבירו אלינו.
למה השכלה היברידית משולבת כעת? מה זה על הרגע הנוכחי כי אמצעי יותר מיומנויות בעולם האמיתי יש צורך יובאו לכיתה?
מידע נוסף נגיש יותר אנשים כל הזמן, ואת המחזור של מידע החיים קצר. אנחנו צריכים התפתחות אישית רציפה כדי לעמוד בקצב הזה, ו צריך להיות מסוגל לעצב את חיינו הגשמה. המבול של ידע ומידע הוא פשוט יותר מדי. אנחנו צריכים מיומנויות והבנה אשר לא מתיישנת, אבל במקום ליצור בסיס לחידוש רציף: מיומנויות חשיבה ולמידה, מיומנויות חברתיות, כישורי ICT, כישורים יצירתיים וחדשניים. התחרות על הסטודנטים’ זמן, מוטיבציה ותשומת לב הפך אינטנסיבי יותר מבעבר. בתי ספר צריכים למצוא דרכים חדשות כדי לעסוק תלמידיהם, עכשיו גם בעתיד. אנחנו בפינלנד מנסים לעשות את זה, ובגלל זה אנחנו שמים מאמצים רבים בפיתוח מערכת החינוך ובית הספר שלנו ברציפות.
(כל התמונות הן באדיבות שגרירות פינלנד וושינגטון די.סי.)
הצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. MadhavChavan (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. EijaKauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה TapioKosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'ג'ף מאסטרס (אוסטרליה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (LyceeFrancais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום.
גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real, הוא המוציא לאור של CMRubinWorld, והוא משבש קרן עמית.
עקוב C. M. רובין בטוויטר: www.twitter.com/@cmrubinworld
תגובות אחרונות