“הרפורמות מונחה המדיניות התמקדו בעיקר בתפוקות, i.e. הישגים בציוני מבחנים, ללא אותה תשומת הלב שניתן להסתפקות של תשומות (משאבים הולמים, במיוחד בבתי ספר עניים) והאיכות של תפוקה (התהליך החינוכי עצמו).” – ג'ונתן Jansen
“אני מחזיק תואר ראשון באמנות…” – נלסון מנדלה
אלה היו המילים נלסון מנדלה משמש ב 1964 כדי לפותחו 10,699 מילת הגנה במשפט ריבוניה ההיסטורי. “היא מבטאת את שני הישגים ושווים אידיאלי שאיפה ל,” מסביר היום תורם ל גלובל החיפוש לחינוך, ג'ונתן Jansen, סגן קנצלר ורקטור האוניברסיטה של המדינה חינם במרכז דרום אפריקה, נשיא מכון הדרום האפריקאי של יחסי גזע, וחבר באקדמיה למדעים של העולם המתפתח. באותה השנה, רק 298 אפריקנים עברו “בגרות” עם כניסה לאוניברסיטה, ובחברה זו עם עבר גזעי סוער, רק 98 כבר קבל תואר ראשון בשנה הקודמת. “אפילו היום,” ממשיך יאנסן, “מחזיק בתואר ראשון בהיה להבחין בדרום אפריקה צעירה מקהילות מוחלשות; בשנתי ה -1960, הישג כזה היה מדהים.”
כפי שאתם תגלו היום בחלק 2 של “חינוך זו זכותי” סדרה, מורשת חינוכו של מנדלה ממשיכה. שינוי חינוכי המתמקד בהון עצמי הוא עבודתו של יהונתן יאנסן. הוא מבקש להפוך סביב חלק מבתי הספר לא מתפקדים ביותר בכפרית דרום אפריקה, תוך שימוש במודל המבוסס על הדרכה חזק של שינוי. בנוסף, הלן Janc מאלון, שספר חדש מוביל שינוי חינוכי: נושאים גלובליים, אתגרים, ושיעורים על רפורמה שלמה-System כולל עבודה של יאנסן, שוקל ב. הלן היא מנהל מוסדי הקידום במכון למנהיגות חינוכית בוושינגטון.
למה לא שילוב כוח ממשלתו של מנדלה בכל בתי הספר ברגע שהם עלו לשלטון?
הייתה לי דרום אפריקה להסדר מדיני במשא ומתן, אשר ברוח ותוכן הקדימה כל רפורמה רדיקלית של כלכלה, חברה וחינוך. החוקה מעוגנת בזכויות של כל הדרום האפריקאים, כמו זכויות שפה, וחקיקת חוק בתי הספר החדשה ויתרה כוח משמעותי לבית הספר גופי ממשל -Black ולבן – כדי לקבוע דברים כמו רמות מדיניות השפה וההרשמה של בית ספר, בתנאי כמובן שלא היה אפליה. בנוסף, הממשלה החדשה רצתה להבטיח מגזר חינוך ציבורי חזק וחששה שכל התערבות חזקה בבתי ספר לבנים לשעבר תגרום קהילות המעמד בינוני אלה כדי להקים מוסדות פרטיים משלהם. בכל מקרה, רב (אם כי לא כל) בתי ספר לבנים אפשרו לאינטגרציה גזעית הדרגתית בלי להגיע שנקודת המפנה שבו מספרי תלמיד שחורים גדלו עד לנקודה של גרימת טיסה לבנה. איפה זה קרה, כל בתי הספר הלבנים הפכו כל בתי הספר השחורים כמעט בן לילה. בתי ספר הלבן אפריקאנס, לעתים קרובות השמרני ביותר של כל סוגי בתי ספר לבנים, לעתים קרובות יישאר לבן דומיננטי באמצעות זכויות שפה (אפריקאנס) כמגן כדי להגן על הסטטוס קוו. בתי ספר הלבן אפריקאנס כפרית, לעתים קרובות עם תלמידים עניים וכיתות ריקות, בא תחת לחץ עצום להודות תלמידים שחורים מבתי ספר עיירה צפופים; במקרים רבים, זה הוביל במקביל שיעורי אנגלית לתלמידים שחורים, לא בלי סכסוך גזעי במקרים רבים. בסך הכל, הצעדה לאינטגרציה גזעית בכל בתי הספר ממשיכה, וזה פשוט עניין של זמן, בהתחשב במספרי התלמיד השחורים באופן גורף הגדולים, כי כל בתי הספר ישולבו גזעי ללא הצורך יותר מדי לחץ פוליטי.
“אתה צריך ממשלה שמחויבת עמוקה לרפורמה בחינוך מעבר פשוט להגדיל את הרמות של מימון לבתי ספר.” – ג'ונתן Jansen
אילו סוגים של בתי ספר ציבוריים קיימות כיום בדרום אפריקה?
מאבחן הגדול הראשון של בתי ספר ציבוריים הוא גזע. יותר מ 80% של בתי ספר באופן בלעדי שחור נתנו את הנתונים הדמוגרפיים וההיסטוריה של דרום אפריקה; זה לא סביר לשינוי נתון דפוסי תודעה וסט גזעיים לבנים של הפרדת מגורים. השינויים היחידים שיש לצפות ימשיכו להיות במיעוט של בתי ספר לבנים שבו אינטגרציה גזעית הייתה לא אחידה, אבל יהיו, בזמן, תוצאה, כמו גם בבתי ספר רוב שחורים. מאבחן השני הוא כיתה. אודות 20% בתי ספר בדרום אפריקה הם מעמד ביניים בתי ספר לבן עם שילוב יותר גזעי בבתי הספר הלבן אנגלית לשעבר ופחות מכך בבתי ספר הלבן אפריקאנס. בתי ספר מעמד ביניים העלו יותר ויותר כספים בבית הספר שלהם מתרומות הורה כמימון מדינה לבתי ספר הציבוריים אלה סרבו. בתי הספר הציבוריים הלבנים העשירים יותר הם בעיקר אנגלית עם מספרים קטנים יותר של תלמידים שחורים נתנו את שכר הלימוד המופקע שלא לכלול תלמידים השחורים ביותר. בתי ספר שחורים מחולקים עוד יותר על ידי ממשלה על פי חמישה “חמישוני,” המשקפים רמות של צורך החברתי-כלכלי שונות, עם בתי ספר העניים מקבלים מימון ממדינה יותר מכל השאר.
מה נעשה כדי ליצור בתי ספר מצוינים לכל בילדים בדרום אפריקה?
המכשיר העיקרי לפעולה ממשלתית בתקופה שלאחר האפרטהייד היה מדיניות מדינה. שפע של מדיניות היה סמלי, הצהרות רבות עוצמה של ערכים אנטי-אפרטהייד העריצו להגייה עמוקה ומתקדמת על חברה טובה יותר. בפועל, חל מרחק ניכר בין המדיניות ופרקטיקה מהסיבות הבאות: רמות נמוכות של יכולת ליישום; רמות גבוהות של שחיתות כמו במערכת אספקת ספרי הלימוד המצערת; מערכות וחשבון חלשות למורים; ואיגוד מורים חזק, ברית למפלגת השלטון, אשר באופן עקבי בלוקים כל רפורמות יסודיות של חינוך שעושה את כל דרישות מחמירות על מורים.
לאחר מכן, הרפורמות מונחה המדיניות התמקדו בעיקר בתפוקות, i.e. הישגים בציוני מבחנים, ללא אותה תשומת הלב שניתן להסתפקות של תשומות (משאבים הולמים, במיוחד בבתי ספר עניים) והאיכות של תפוקה (התהליך החינוכי עצמו).
לבסוף, רפורמת התערבויות ברמת בית הספר, כגון תכניות לימודים חדשות, באופן עקבי להמעיט ברמות של תפקוד לקוי בבתי ספר עיירה (יש כמה בתי ספר לוח זמנים צפויים) והרמות נמוכות של יכולת נושא בקרב מורים.
ההתערבויות המוצלחות ביותר לרפורמה בבתי ספר לקרות מחוץ לממשלה באמצעות ארגונים לא-ממשלתיים, ארגונים דתיים, המגזר הפרטי כמו בנקים גדולים ומשרדי רואי חשבון, ואוניברסיטאות. רוב ההתערבויות הללו להתמקד בשיפורים בחינוך מדעי ומתמטיקה פיזי, ויש ראיות להוכחה כי ללא השפעות של יוזמות שאינן מדינות אלה, ההישגים של בתי ספר עיירה עניים יהיו אפילו יותר הרסני.
המגבלות של יוזמות שאינן מדינות כאלה הן ההשפעות מערכתיות המוגבלת שלהם ב 29,000 בתי ספר; בשביל זה אתה צריך ממשלה שמחויבת עמוק לרפורמה בחינוך מעבר פשוט להגדיל את הרמות של מימון לבתי ספר.
“האתגרים העומדים בפני מערכת חינוך ציבורי בדרום אפריקה מדגישים את הצורך להתקרב שינוי חינוכי במקיף, ולא דרך טיפין טיפין – אחד שמקדיש תשומת לב שווה לתשומות, תפוקה, ותפוקות; שמעודד את שותפויות פרטיות-ציבוריות ויחסי בית הספר-קהילה, וממקד את תשומת לב בשיפור כוח ההוראה.” – הלן Janc מאלון
הלן, מה אנחנו יכולים ללמוד מהשינוי ברמת המערכת של דרום אפריקה?
אינטגרציה גזעית בחינוך היא מאמץ הדרגתי בחברות עם עבר גזעי סוער. שיחת המדיניות הציבורית ללכידות חברתית, אינטגרציה ודמוקרטיה לא לעתים קרובות תאמו בפועל, שבו מתחים, חטיבות ואתגרים להישאר, במיוחד בקהילות שמרגישות מאוימת על ידי מוחלשת או המטרות החברתיות השאפתניות. ריבוד גזעי וחברתי-כלכלי נמשך בצורה זו או אחר וממשיך לערער את ההזדמנויות לכל הילדים לקבל חינוך איכותי.
האתגרים העומדים בפני מערכת חינוך ציבורי בדרום אפריקה מדגישים את הצורך להתקרב שינוי חינוכי במקיף, ולא דרך טיפין טיפין – אחד שמקדיש תשומת לב שווה לתשומות, תפוקה, ותפוקות; שמעודד את שותפויות פרטיות-ציבוריות ויחסי בית הספר-קהילה, וממקד את תשומת לב בשיפור כוח ההוראה. גישה ולאיכות של הזדמנות ללמידה, במיוחד לתלמידים שחורים ממעמד נמוך ובינוני, חייב להיות בלב של רפורמה בחינוך כדי שהתלמידים יש סיכוי לשגשג ולחוות את הניידות חברתית כלפי מעלה. זה לא רק עניין של הון עצמי; זה הוא קריטי לדמוקרטיה והשגשוג של המדינה כולה.
האתגרים וההזדמנויות של דרום אפריקה להציג שיקולי המחשה לקהילה הגלובלית. כחברות רבות הפכו יותר ויותר בלשון רבים ו / או מאבק להתרחק ממחסומים וריבוד שהחניקו שגשוג חברתי וקידום, שינוי חינוכי מחייב גישות רעננות שלהרים את כל התלמידים ו, בפרט, שוליים מסורתיים, באמצעות חינוך ככלי לשינוי חברתי חיובי.
הלן Janc מאלון, C.M. רובין, ג'ונתן Jansen
תמונות באדיבות האוניברסיטה של המדינה חינם.
כדי לקרוא עוד על העבודה של של יאנסן ומאלון על הון עצמי, לראות מוביל שינוי חינוכי: נושאים גלובליים, אתגרים, ושיעורים על רפורמה שלמה-System (מורי מכללה לחץ, 2013) ב http://store.tcpress.com/0807754730.shtml
למאמרים נוספים בסדרת החינוך הימנית שלי האם: החיפוש הגלובלי לחינוך: חינוך זו זכותי – הודו, החיפוש הגלובלי לחינוך: חינוך זו זכותי – מקסיקו, החיפוש הגלובלי לחינוך: חינוך זו זכותי – ברזיל, גלובל החיפוש לחינוך: חינוך זו זכותי – בריטניה
בגלובל החיפוש לחינוך, להצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. Madhav אוון (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. Eija Kauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה Tapio Kosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), פרופ 'בן לוין (קנדה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (Lycee Francais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום. גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real.
תגובות אחרונות