“יש מערכות חינוך פוטנציאל שלא נוצל כדי לשפר את עצמם.” – מל Ainscow
אקוויטי ממוקד שינוי חינוכי הוא כנראה הכי דן, מתדיינים בעיה דחופה ביותר שאנו מתמודדים איתן מחוץ לארה"ב. היום בחינוך, במיוחד כמו העוני ממשיך לגדול. התנאי “סגירת פער ההישג” מתייחס להקטנת הפערים בתוצאות אקדמיות בין השחור והלבן, לטינו-לבן, וסטודנטים עולים והלבן אחרונים. יש כאלה שמאמינים שיש להתמקד יותר מדי על אחריות. יש כאלה שמאמינים פער ההישג לא טופל על ידי בתי ספר. יותר ויותר מחקרים מאשרים כי ילדים שנולדים מעוטי יכולת להורים שאין להם השכלה מעט נכשלים תוכניות בדיקה לעומת ילדים שגדלו במשפחות אמידות ולהתחיל חיים עם יתרונות רבים יותר. מחקרים אחרים מצאו inequities המדהים בין בתי ספר המשרתים תלמידים עניים לעומת אלו משרתים את העשירים. האם מתן בתי ספר עניים עם משאבים נוספים משפרים משמעותית להצלחת התלמיד, או שמא אחד גם צריך לטפל בבעיות הקשורות בו זמנית רווחה כלכלית למשפחה? אם אנחנו רוצים להשיג את הרמות של מדינות השגה הגבוהות ביותר בעולם, אנחנו צריכים לאמץ את חזון חינוך מעולה היא זכותו של כל ילד יחיד. עכשיו זה הזמן למשוך יחד המחקר הטוב ביותר, ידע וכישורים, ולשפר את החוויות החינוכיות של בעלי הכנסה נמוכה וסטודנטי מיעוט גזעניים. שמחתי לגלות כי הלן Janc מאלון בחר להתמקד בהשגת הון עצמי בחינוך בספרה החדשה, מוביל שינוי החינוך: נושאים גלובליים, אתגרים ולקחים על רפורמת מערכת כולה.
היום ב גלובל החיפוש לחינוך, אני מתחיל סדרה חדשה על הנושא הזה עם הלן וארבעה של המחברים אותה העולמי שעבודתם מתמקדת שינוי חינוכי. הראשון במעלה הוא מל Ainscow, פרופסור לחינוך ומנהלת שותפה של המרכז אקוויטי בחינוך באוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה. עבודתו של המל מתמקדת הכללה, פיתוח ספר שיפור מורה. הלן Janc מאלון הוא מנהל לקידום מוסדי במכון למנהיגות חינוכית בוושינגטון DC.
מל, אילו גורמים לדעתך לשחק תפקיד התלמיד לומד בקהילות מעוטות הכנסה?
אנחנו יודעים שילדים עם השגה נמוכה נוטים באים ממשפחות עניות. משפחות אלו לעתים קרובות לגור באזורים מקופחים עירוניים, איפה יש רמות גבוהות של דיור לעניים, אַבטָלָה, בריאות לקויה וכן שורה של גורמים אחרים קשורה לתוצאות עניות חינוכיות.
אנו גם יודעים כי דינמיקת שכונה חשובה: סוג של בית הספר לתלמידים להשתתף, התמהיל של סטודנטים, וחוויותיהם בבית הספר הם גם חשובות. הדבר מצביע על כך בבית הספר וגורמים בלתי הספר לשלב כדי להנמיך את השגת ילדים וצעירים מקופחים כבר על ידי הרקע שלהם.
“שותפויות הספר הם האמצעים החזקים ביותר של טיפוח שיפורים, במיוחד בנסיבות מאתגרות.” – מל Ainscow
אנא בקצרה לסכם את המטרות וההישגים של אתגר מנצ'סטר רבתי.
בין 2007 ו 2011, הובלתי יוזמה שיצאה לטפל האג'נדה מדיניות חשובה זה יותר 1,100 ספר אנגלית. המכונה אתגר מנצ'סטר רבתי, היה הפרויקט בהשקעה ממשלתית של כ £ 50 מיליון ($80 מיליון). ההחלטה להשקיע כזה תקציב גדול שקפה דאגה לגבי סטנדרטים חינוכיים, במיוחד בקרב צעירים מרקע מצוקה. לאחר שלוש שנים, ההשפעה הייתה משמעותית ביחס שיפורים בציוני מבחן ואכן, הדרך במערכת החינוך מבצעת את עסקיה.
ארבעה שיעורים חשובים התברר כי יש השלכות על התפתחויות במקומות. שיעור אחד הוא כי יש חינוך מערכות פוטנציאל שלא נוצל כדי לשפר את עצמם. כתוצאה מכך, נקודת המוצא חייבת להיות עם ניתוח הקשרים. בשנת מנצ'סטר רבתי, זה שכנע אותנו כי רוב המומחיות הדרושה כדי להביא את המערכת קדימה היה שם בתוך בתי הספר שלנו. המטרה שלנו ולכן הייתה להעביר ידע סביב.
מסקנה זו הובילה לשיעור השני, ש שותפויות בין בתי ספר הן האמצעי החזק ביותר של טיפוח שיפורים, במיוחד בנסיבות מאתגרות. התמקדות ב 200 או אז בתי ספר שמיועדים כ “מפתחות להצלחה,” כל בוצעו הניתוח של צורך שלה בתמיכת צוות יועצים מומחים. לאחר מכן הם משתפים פעולה עם בית ספר אחר שהיה ידועים כבעל עוצמות רלוונטיות.
זה משמעותי כי שותפויות כאלה היו לעתים קרובות השפעה חיובית על הלמידה של תלמידים בשני בתי הספר. זהו ממצא חשוב כי זה מושך תשומת לב בצורה של חיזוק בתי ספר תפקוד נמוך יחסית שיכולים, באותו הזמן, לעזור לטפח שיפורים רחבים יותר במערכת. הוא מציע גם טיעון משכנע מדוע ספר חזק יחסית צריך לתמוך ספר אחר. במילים פשוטות, יש די ראיות לכך על ידי עזרה לאחרים אתה עוזר לעצמך.
הלקח השלישי הוא כי רשתות הן אמצעי מגרת ניסויים עם דרך עבודה חדשות. עם זאת, מסלולים יש להיוצר החוצים את הגבולות החברתיים שמונעים התנועה של רעיונות בתוך המערכת. בהתחשב בכך ש, יצרנו “משפחות של בתי ספר,” באמצעות מערכת הנתונים מקובצים ספר משכונות שונות על בסיס השגת מראש של תלמידיהם ורקעים הביתה הסוציו-אקונומי שלהם.
בהנחיית מנהלי בתי ספר, המשפחות התבררה כמוצלחת בחיזוק תהליכי שיתוף פעולה, למרות מעורבותם של בתי ספר נשארה אחידה והיו חששות כי לעתים קרובות מדי לאלה שעלולות ביותר לטובה בוחר שלא לעשות כן.
הלקח הרביעי הוא כי יש מנהיגות לבוא מתוך ספר. החדשות הטובות הן כי מצאנו כי מנהלים מוצלחים רבים הונעו לקחת על עצמו תפקידי מנהיגות מערכת.
שיעורי ארבעה אלה מספקים את הבסיס לפיתוח מערכות בית הספר לשיפור עצמי. עם זאת, התפתחויות כאלה לא קורות במקרה. הם דורשים מדיניות לאומית המסייעות ליצור את התנאים שבתוכם מקומית פעולה הובילה יכולה להילקח. הם גם דורשים צורה כלשהי של תיאום ברמה המחוזית.
“מנהיגות צריכה לבוא מבפנים ספר.” – מל Ainscow
מה אנחנו יכולים ללמוד מניסוי האזור של הארלם הילדים ומה ניתן להעברת אזורי ספר סיכון גבוה אחרים?
בתוך קהילת המחקר הבינלאומית, יש חילוקי דעות לגבי איך לשפר את התוצאות עבור סטודנטים מעוטי יכולת. מצד אחד, ישנם הטוענים כי מה שנדרש היא גישה ממוקדת-ספר, עם יישום טוב יותר של בסיס הידע מן האפקטיביות ספר ומחקר שיפור. מצד השני, ישנם הטוענים כי גישות כאלה ממוקדי ספר לא יכולות להתמודד עם חוסר שוויון יסוד מוסד בחברות שמקשים על כמה צעיר לפרוץ עם ההגבלות שהוטלו עליהם על ידי נסיבות ביתם.
אפשרות ברורה היא לשלב בין שתי הפרספקטיבות על ידי אימוץ אסטרטגיות המבקשות לקשור ניסיונות לשנות את התנאים הפנימיים של בתי ספר עם מאמצים כדי לשפר באזורים מקומיים. זוהי תכונה של אזור הילדים הארלם לשבחים של, מערכת מבוססת בשכונה בניו יורק. מה שחשוב לגבי הגישה הוא שזה כפליים הוליסטית. ראשית, היא מקשרת ניסיונות לשפר את בתי הספר עם המאמצים כדי להתמודד עם בעיות במשפחה ובקהילה שמקשים לילדים לעשות כן. שנית, זה שמקיים את המאמצים הללו על ידי מתן “מהעריסה עד הקריירה” תמיכה ככל שהילד גדל לתוך מבוגר.
הלן, מה אנחנו יכולים ללמוד מן האתגר מנצ'סטר רבתי?
הפתגם הישן כי “בתי ספר יכולים וצריכים לעשות את זה לבד” הוא הפריך מיתוס על ידי גוף מחקר מתפתח שמראה שותפויות, יחסים, שיתוף פעולה ושיתוף ידע משנה בשיפור ההוראה, תרבויות ספר שינוי וסטודנטים להשפיע באופן חיובי’ חיי. בעוד בתי ספר בעצמם לא יכולים להציע פתרונות לכל תחלואי החברה נטל את חייהם של תלמידים, שותפויות משמעותיות בין ולרוחב ספר יכולות לעזור ליצור תנאים והזדמנויות המקדמים למידה והתפתחות חיובית. אנחנו רואים את זה באזור של הארלם הילדים לארה"ב. בהקשר ואנו רואים כי אתגר מנצ'סטר רבתי בבריטניה.
מה העבודה ומאיר של Ainscow מציין הוא כי יש הרבה מה להיות תקווה לגבי כשמדובר בשינוי חינוכי. שיתוף פעולה בין בתי הספר יכול להיות כלי רב עוצמה עבור חדשנות, שיפור ולמידה פרטית ומוסדית. בניית תרבות חינוכית המעודדת בתוך ובין שיתוף הספר של פרקטיקות מבטיח, עצמה רציפה פיתוח צוות מקצועי מובילה צוות מוטיבצית השראה המחויב מלא דור ידע, פיתוח ושיתוף בשירות ישיר לשפר את החיים ואת תוצאות אקדמיות של כל התלמידים. פתיחת דלתות לשיתוף פעולה עם קהילה-הספר מסייעת לבתי ספר להתמקד במטרות שלהם תוך הבטחה כי יש תלמידים גישה איתנה, שירותים באיכות גבוהה ותוכניות המשלימות חווית הספר שלהם. בתי ספר הם מוסד מרכזי ברוב הקהילות וככזה, יש תפקיד קריטי לשחק בהתמודדות עצמית של הזדמנות ללמידה. כך גדל במנצ'סטר אתגר מציע דוגמה לאופן שותפויות המהותי יכול לעזור ספר משתפרים וסטודנטים להשיג.
לקבלת מידע נוסף על של Ainscow ו מאלון של עבודה על ההון, לראות מוביל שינוי חינוכי: נושאים גלובליים, אתגרים, ושיעורים על רפורמה שלמה-System (מורי מכללה לחץ, 2013) ב http://store.tcpress.com/0807754730.shtml
הלן מאלון, C.M. רובין, מל Ainscow
תמונות באדיבות מל Ainscow.
למאמרים נוספים בסדרת החינוך הימנית שלי האם: החיפוש הגלובלי לחינוך: חינוך זו זכותי – הודו, החיפוש הגלובלי לחינוך: חינוך זו זכותי – מקסיקו, החיפוש הגלובלי לחינוך: חינוך זו זכותי – ברזיל, החיפוש הגלובלי לחינוך: חינוך זו זכותי – דרום אפריקה
בגלובל החיפוש לחינוך, להצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. Madhav אוון (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. Eija Kauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה Tapio Kosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), פרופ 'בן לוין (קנדה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ Pasi Sahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (Lycee Francais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום. גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real.
עקוב C. M. רובין בטוויטר: www.twitter.com/@cmrubinworld
תגובות אחרונות