איזה תפקיד צריך לשחק חינוך בהצלחה של כלכלות? איך יכול בתי הספר של היום טוב יותר לייצג את העולם של 5, 10, ו 25 שנים מהיום? האם אי-שוויון חינוכי להחמיר אי-שוויון כלכלי? איך אנחנו יכולים לשבור את השרשרת? האם מבחן PISA צריך להתפתח כדי להישאר רלוונטי? אלו הן כמה מהשאלות שמתי לסטפן Dercon, כלכלן ראשי במחלקה לפיתוח בינלאומי בלונדון, ואנדריאס שלייכר, מנהל לחינוך והכשרה ויועץ מיוחד על מדיניות חינוך למזכ"ל בOECD בפריז, דיון EFF12 במהלך: “הפיכת ביצועי בית הספר להצלחה כלכלית.”
רבותיי:
איך יכול בתי הספר של היום טוב יותר לייצג את העולם של 5, 10, ו 25 שנים מהיום?
סטפן: אפילו במדינות מתפתחות העניות, הילדים בבתי ספר עכשיו יגדלו בהרבה יותר מחובר, עולם מורכב ממה שהם חווים היום. ילדים אלה גדלים בעולם שצריכה להציע להם יותר הזדמנויות, אבל אנחנו לא יכולים לקחת את זה כבהתחשב בכך שהם יכולים לקחת אותם: מקומות עבודה לא תהיה מובטח ולא האחריות של מנהיגיהם. שיפור תוצאות הלמידה הבסיסיות של ילדים הוא צעד אחד, אבל זה יהיה חשוב גם כדי לעודד אותם לחשוב באופן עצמאי יותר ויצירתי, כך שהם יכולים לתבוע על העתיד שלהם, ולא יגידו לי מה לעשות.
אנדריאס: כאשר אנו יכולים לגשת הידע בעולם באינטרנט, כאשר מיומנויות שגרתיות שמתבצעת דיגיטציה או במיקור חוץ, וכאשר עבודות משתנות במהירות, ידע מצטבר שחשוב פחות, והצלחה הופכת יותר ויותר על דרכי חשיבה – יצירתיות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ושיקול דעת; על דרכי העבודה – שיתוף פעולה ועבודת צוות; על כלים לעבודה, כולל את היכולת לזהות ולנצל את הפוטנציאל של טכנולוגיות חדשות; ועל הכישורים החברתיים ורגשיים שיעזרו לנו לחיות ולעבוד יחד.
מקובל, הגישה שלנו לבעיות שפירוקם לחתיכות לניהול, ולאחר מכן ללמד את תלמידים את הטכניקות כדי לפתור אותן. אבל היום אנו יוצרים ערך על ידי סינתזת הביטים השונים. זה אתר על סקרנות, פתיחות מחשבתית, ויצירת קשרים בין רעיונות שקודם לכן נראה שאינו קשור, אשר דורש היכרות עם ופתוח לידע בתחומים אחרים משלנו. ואולי הכי חשוב, בבתי הספר של היום, סטודנטים בדרך כלל ללמוד בנפרד ובסיום שנת הלימודים, אנו מצהירים הישגים האישיים שלהם. אבל תלויים זה בזה יותר העולם הופך, ככל שאנו זקוקים למשתפי פעולה וorchestrators גדולים. היום חדשנות הוא לעתים רחוקות המוצר של אנשים עובדים בבידוד אך תוצאה של איך אנחנו לגייס, לחלוק ידע והקישור. הצלחה תהיה עם אלה שלהשתלט על הצורות החדשות של שיתוף פעולה. בתי ספר צריך להתמודד עם העולם החדש הזה.
האם אי-שוויון חינוכי להחמיר אי-שוויון כלכלי? איך אנחנו יכולים לשבור את השרשרת?
סטפן: במדינות מתפתחות העניות, חינוך אינו ערובה ליותר עבודה; זה מעולם לא היה ערובה לחברה פתוחה שבו האליטות דין וחשבון. אבל זה נשאר אחד מהכוחות החזקים ביותר של שינוי, מציע לאנשים עניים ההזדמנות להתקדם בעולם, ליהנות מהזדמנויות כלכליות, ואכן, למחליט לקחת חלק בפוליטיקה של מדינות אלה. חינוך הוא אמצעי רב עוצמה לאתגר את האליטות, כך שזה האינטרס שלהם כדי לטפח אי-שוויון חינוכי כדי לקיים את עמדותיהם. אבל מה שהופך את המקרה לחינוך טוב לכל נשאר אפשרי ברחבי העולם: האליטות צריכים אפילו מערכת חינוך טובה לאוכלוסייה הרחבה כדי לשמור על הכלכלות והחברות שלהם מתפקדות. עלינו להזכיר למנהיגים של זה, ברחבי העולם, ותמשיך לעשות את זה חלק בסיסי של האחריות הפוליטית שלהם.
אנדריאס: עם הקשר בין מיומנויות ותוצאות כלכליות וחברתיות הידוק בכל יום, אי-שוויון בכישורים מוליד אי-שוויון בתעסוקה, הכנסה והשתתפות חברתית. אנחנו יכולים להתמודד עם אי-שוויון כלכלי באמצעות חלוקה מחדש – e.g. באמצעות מסים כדי לאסוף כסף מהעשירים ולתת לעניים זה – אבל זה רק על התמודדות עם הסימפטומים של הבעיה והיא עוסקת אך ורק בממד הכלכלי. אם אנחנו רוצים להתמודד עם מקור הבעיה וליצור סיכוי לחיים טוב יותר לכל, אנחנו צריכים לתת לאנשים רבים יותר כישורים טובים יותר לשיתוף פעולה, להתחרות ולהתחבר.
האם אתה מאמין במבחן PISA צריך להתפתח כדי להישאר רלוונטי?
סטפן: כמובן, יש מקרה טוב לשיפור מדידה. אבל אמות מידה כגון PISA, במובן הטהור שלהם, ללא שינוי לאורך זמן, אין להציע מקור חשוב של אחריות הגלובלית. אני אשמח לראות יותר של מבחן זה על פני ההכנסה בינונית ומדינות בעלות הכנסה נמוכות – כשימושי גם אם מחוון לא מושלם של איכות חינוכית. תחרויות יופי באמצעות דירוגים בינלאומיים למלא תפקיד שימושי כדי להילחם בשאננות של מנהיגים פוליטיים, למרות שדירוג לא יכול להיות המטרה של חינוך לבד, אבל יותר תחילת שיחה על איכות מערכות חינוך.
אנדריאס: כן, בהחלט, כדרישה לשינוי מיומנויות, הערכות PISA שלנו צריכים להתפתח מדי. ויש להם. ב 2000, בדקנו אוריינות על ידי מתן אנשי טקסטים מודפסים לקרוא, כי זה אופן שבו נהגנו לקרוא אז. ב 2009, PISA ביקש מתלמידים לבנות טקסטים שלהם עם הערכה דיגיטלית, והם היו צריכים לנווט מבני מידע מורכבים ולעתים דו-משמעיים באינטרנט כי הם כל כך אופייניים לעולם הדיגיטלי היום. ב 2012, הוספנו פתרון בעיות יצירתי במבחן וב 2015 זה יהיה ההיבטים הראשונים של מיומנויות חברתיות.
איך העולם המתפתח יכול לספק משאבי גזע מספיק כדי לאמן את המחדשים של מחר?
סטפן: האתגר הראשון הוא לא משאבים, אבל כדי לשפר את האיכות של מערכות החינוך. עם כלכלות מתפתחים מדינה גדלו, משאבים כבר גדלו, כמו גם, וההזדמנויות לחינוך טוב יותר לכולם יש. אבל המערכות לא השתפרו – אכן, נראה שיש גבוהה באופן מפתיע שאננות, בניגוד ל, לדוגמא, מה שקרה במערכות בריאות. בעוד מדדי בריאות כבר שיפור כמעט במהירות מפתיעה, שילוב משאבים, מערכות, חדשנות וטכנולוגיה גם במדינות מתפתחות העניות ביותר, איכות החינוך סבלה ביחס לכמות במונחים של גיוס בכל הרמות. נקודת ההתחלה הטובה ביותר להשיג את הכישורים וחדשנות הנכונים עבור מחר הוא לנצל את ההיקף העצום לשיפורים באיכות של מערכות חינוך עכשיו.
איך להבטיח שההטבות הכלכליות של רפורמה בחינוך משותפות עם נשים ועם אלה שחיים בעוני?
סטפן: לכל החברות, שאינו כרוכים בנשים ועניים במשק או תפקודה של החברה היא בזבוז של משאבי כשרון ופורה. חינוך נשאר אחד חסכוני ביותר, דרכים לשיתוף יתרונות קידמה רחבה הוגנים, בזמן שהוא מספק את הדלק ומזון לצמיחה לטווח ארוך. מערכות חינוך לא ימסרו לכלכלה והחברה אם הם גם בלעדי, ואנחנו צריכים להזכיר למנהיגים לקבל החלטות פוליטיות על זה.
אנדריאס: מה שהופך את החינוך באיכות גבוהה נגיש לכל הוא ההימור הטוב ביותר שלנו להעצמת נשים ואלה שחיים בעוני.
האם אנחנו בנקודה שבי גישה בפס רחב, צריכה להיחשב זכות אדם?
סטפן: אני בספק אם גישה לטכנולוגיה צריכה להיות זכות אדם – זה נראה לעשות מכשיר אחד אפשרי לכבוד אדם מטרה בכוחות עצמו. בשבילי, זכות למידע וזכויות לתוכל לפעול על מידע הם מהותיים יותר. בכל פעם שאנחנו מתרגשים טכנולוגיה שאנחנו עושים גם לשאול מה בעיה שאנחנו מנסים לפתור. והבעיה כאן הוא אזרחים בראש ובראשונה נשללות גישה קלה ועלות נמוכה למידע שיכול לשפר את חייהם או שיכול להחזיק את הכח לתת דין וחשבון, וזה הוא התחום של זכויות. אם פס רחב הוא פתרון חסכוני אפשרי אחד, בואו נעשה את כל שביכולתנו כדי להבטיח שאנו לרדד אותו מהר ככל שנוכל לכל.
אנדריאס: כנראה, אבל בואו נתחיל עם מה שהופך את חינוך באיכות גבוהה זכות אדם.
איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שחינוך באמנויות נותר חלק חשוב של רפורמה בחינוך?
סטפן: האמנויות יישארו אמצעי חשוב להביע את הרעיונות ומושגים לכל התרבויות, ולדבר לא הנהלה או מיומנות מקצועית שאוהב עסקי להתגבר על זה. דמיון ובהירות של ביטוי הם קשים ללמד – אבל גם בחברות העניות ביותר, הוא נשאר חשוב לטפח אלה להתמודד עם והגיוניים כלכליים וחברתיים המשתנים במהירות.
אנדריאס: חינוך טוב תמיד לתת לי אמנויות האבזר שלהם.
לקבלת מידע נוסף על העברה מהירה חינוך 12
(תמונות באדיבות OECD, דווייט בית הספר האמריקאי, יצ'ווד בית הספר בבריטניה)
הצטרף אליי ולמנהיגי מחשבה מוכרת בעולם כולל סר מייקל ברבר (בריטניה), DR. מיכאל בלוק (ארה"ב), DR. ליאון בוטשטיין (ארה"ב), פרופסור קליי כריסטנסן (ארה"ב), DR. לינדה דרלינג-Hammond (ארה"ב), DR. MadhavChavan (הודו), פרופ 'מיכאל Fullan (קנדה), פרופ 'הווארד גרדנר (ארה"ב), פרופ 'אנדי הארגריבס (ארה"ב), פרופ 'איבון הלמן (הולנד), פרופ 'קריסטין Helstad (נורווגיה), ז'אן הנדריקסון (ארה"ב), פרופ 'רוז Hipkins (ניו זילנד), פרופ 'קורנליה הוגלנד (קנדה), הכבוד ג'ף ג'ונסון (קנדה), גברת. שנטל קאופמן (בלגיה), DR. EijaKauppinen (פינלנד), מזכיר המדינה TapioKosunen (פינלנד), פרופ 'דומיניק לפונטיין (בלגיה), פרופ 'יו לאודר (בריטניה), פרופ 'בן לוין (קנדה), לורד קן מקדונלד (בריטניה), פרופ 'בארי McGaw (אוסטרליה), שיב נדאר (הודו), פרופ 'R. נטריגין (הודו), DR. PAK NG (סינגפור), DR. דניז אפיפיור (ארה"ב), שרידהר ךאג'גופלן (הודו), DR. דיאן ראוויטש (ארה"ב), ריצ'רד וילסון ריילי (ארה"ב), סר קן רובינסון (בריטניה), פרופ PasiSahlberg (פינלנד), פרופ Manabu סאטו (יפן), אנדריאס שלייכר (PISA, OECD), DR. אנתוני סלדון (בריטניה), DR. דוד שפר (ארה"ב), DR. קירסטן Immersive Are (נורווגיה), קנצלר סטיבן ספאן (ארה"ב), איב Theze (LyceeFrancais ארה"ב), פרופ 'צ'רלס Ungerleider (קנדה), פרופ 'טוני וגנר (ארה"ב), סר דייוויד ווטסון (בריטניה), פרופסור דילן Wiliam (בריטניה), DR. מארק Wormald (בריטניה), פרופ 'תיאו Wubbels (הולנד), פרופ 'מייקל יאנג (בריטניה), ופרופ 'Minxuan ג'אנג (סין) כפי שהם לחקור שאלות חינוך תמונה הגדולות שכל המדינות מתמודדות היום.
גלובל החיפוש לחינוך עמוד קהילה
C. M. רובין הוא המחבר שתי סדרות מקוונות רבים קוראות שלהיא קיבלה 2011 הפרס אפטון סינקלר, “גלובל החיפוש לחינוך” ו “איך וויל אנחנו קראו?” היא גם מחברם של שלושה ספרים רבי מכר, כולל אליס בארץ הפלאות Real, הוא המוציא לאור של CMRubinWorld, והוא משבש קרן עמית.
עקוב C. M. רובין בטוויטר: www.twitter.com/@cmrubinworld
תגובות אחרונות